המשך מרתק לעלילות ''חתול רחוב'' או בשמו החדש ''streetcat'' (אורן מצליח לוי מירושלים)

מדובר כפי שכבר נחשף בעבר (כל הגילויים בפורום גילוי מסמכים) כי הברנש הוא עבריין עם "המלצות" בתי המשפט. הוא יחד עם חבר גנבו כספי התרמה לניפגעי קוסובו.
מדובר במאות אלפי שקלים. הוא נידון בבית המשפט, הורשע ונידון ל-2 שנות מאסר בפועל. תהינו כאן מדוע האיש לא כלוא בכלא, מדוע הוא ממשיך לכתוב בפורומים.מסתבר שהתיק שלו היה חסוי ולא יכולנו לראות את הסיבה.התיק היה חסוי וחשבנו לתומינו שהוא חסוי בגלל שמדובר כפי שפירסמנו שהוא היה נציג של השב"כ ובין השאר התנדב להסתובב בפורומים של ישראל ולצוד גולשים שיש חשש שהם מסוכנים כימיניים קיצוניים.
(לאחר הפירסום, הוא נשרף והקשר שלו עם השב"כ נגמר).
בפורום יצאנו בהערכה שהשב"כ הציל אותו מגזר הדין והוא רק פרובקטור שאולי נישתל לצרכים מסויימים ובית המשפט טחן את הדיונים על מים כי פסק הדין לא מבוצע. מסתבר שהשב"כ לקח ברצינות את הפירסום כאן ולכן דרש ביטול חסינות וחסיון התיקים שלו כי בגינו השב"כ יוצא מלוכלך כביכול שלא בצדק.
כעת מסתבר שהסיבה לחסיות התיק שלו היה בגלל סיבה אחרת לחלוטין ורק כעת שניפתחו כל התיקים (לבקשת השב"כ), מתגלה באיזו טינופת מזוהמת ומלוכלכת מדובר. התיק היה חסוי רק למען כבודה של מנהלת בנק שאיתה הוא בגד באשתו ובמשפחתו. היא אותה מנהלת שבסניף שלה הוא עשה את כל המעילות והגניבות של ההתרמה לנפגעי קוסובו. ובכן, הסיבה שהוא טרם החל את ריצוי עונשו בכלא זה בגלל שהוא הגיש עירעור וגם ביקש לדחות את ביצוע פס"ד (הכלא) עד שיתקבל ההחלטה בעינינו בעירעור. בית המשפט קיבל את בקשתו ולכן האיש עדיין משוטט בפורומים של ישראל וכותב. הנה לינקים לבקשת דחיית ביצוע פס"ד והחלטות בית המשפט לדחות את המאסר:

http://elyon1.court.gov.il/files/05/180/001/h07/05001180.h07.HTM

בשם המערער:                       עו"ד שמואל קספר

בשם המשיבה:                       עו"ד דודי זכריה

           לאור המלצת בית-המשפט, הודיע בא-כוח המשיבה ברוב הגינותו כי לאור מצבו הרפואי של המבקש, יסכים הוא לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל על המבקש וזאת עד למתן פסק-דין בערעור.

           אשר-על-כן וכאמור, בהסכמת בא-כוח המשיבה, אני מחליט בזה לעכב את ביצוע עונש המאסר אשר הוטל על המבקש על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, בת.פ 1259/01 וזאת עד למתן פסק-דין בערעור.

           המזכירות מתבקשת לקבוע את הערעור לשמיעה בהקדם.

           ניתנה היום, כ"ה באדר ב' תשס"ה (5.4.05).

                                                                                       ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   05001180_H07.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

http://elyon1.court.gov.il/files/05/180/001/h01/05001180.h01.HTM

1.        לתגובת המשיבה תוך 30 יום.

2.        אני מחליט בזה לעכב את ביצוע גזר הדין שניתן נגד המבקש ביום 25.11.04 בת.פ. 1259/01 של בית המשפט המחוזי בירושלים וזאת עד למתן החלטה אחרת.

           ניתנה היום, כ"ג בטבת תשס"ה (4.1.05).                                       

                                                                                            ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   05001180_H01.docהג

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

אני מצרף לכם כאן צרור החלטות ודיונים של בית המשפט. חומר מרתק אודות האיש הנבזה המכוער והעבריין הזה. אנא הזהרו ממנו, מדובר בשקרן פתלוגי שעלול לסבך אתכם בשיחות משכנעות שנשמעות אמינות. התרחקו !

דוגמא? האיש נכה צה"ל. תקשיבו: נכה צה"ל של 100% נכות בגין כריתת רגלו. נכון מרגש? נכון דרוש רספקט כלפיו. האיש לכאורה הפסיד את רגלו בגין היותו חייל בצבא ההגנה של ישראל. האם אתם יודעים כמה אמפטיה וסימפטיה הוא מנצל בגין עובדה קשה זו? תקראו רק בפורומים, תקראו כמה אנשים תמימים הזדהו איתו ואם נכותו הצה"לית...

ובכן מה מסתבר (הכל מהפרוטוקולים של בית המשפט המצורפים) הנבל הרמאי הזה לא סיפר לכם איך הוא הפך לנכה צה"ל....ובכן, בזמן השירות הצבאי שלו, הוא ירה לעצמו ברגל צרור כדורים, כדי להשתחרר ולהוריד לעצמו פרופיל. הפציעה בסופו של דבר גרמה לקטיעת הרגל לאחר 20 שנה. זאת טענת הפרקליטות. בשל הירי העצמי שלו ברגלו, הוא הועמד לדין בפני בית דין צבאי והורשע בהשחתת רכוש צה"ל (הטלת מום עצמי).

מי שאין לו סבלנות לעבור על כל הפרוטוקולים המצ"ב. הנה כמה "קטעים".
* חתול רחוב הוא תושב חיפה במקור שעבר לגור בירושלים.
* הוא בגד באישתו עם מנהלת הבנק שנתנה לו את האשראי הפיקטיבי לביצוע  תרמית קוסובו. הוא העיד שהוא ניצל את משרדה לצורך הענין.
* משנת 1990 עד 1995 הוא עבד כקבלן הוצאה לפועל, במיוחד במגזר הערבי. (זו הסיבה שהוא מרבה לאיים על מי שהוא מאיים בקטע של הוצל"פ)
* הוא חגג על כספי תרומות של העמותה למען נפגעי קוסובו, ואפילו לא ניסה להסתיר זאת.
* הוא שקרן פתולוגי, וההופעה בבית המשפט רק הזיקה לו.
* חלק מהכסף הגנוב הוא בזבז על הימורים בקזינו ביריחו.

אני מציע לכם לקרוא הכל, קטעים מרתקים.

http://rotter.net/User_files/forum/gil1/435a7e650e90d2891.htm

בתי המשפט

פרוטוקול

עו"ד מינטקביץ': נאשם 2 לא הגיע. התכוונתי לבדוק למה, אבל זה נותר בגדר כוונה. אני לא בטוח שיש אישור מסירה.

עו"ד קמר: קראתי לנאשם 1 את כתב האישום, הסברתי לו את תוכנו, אבל לפני שנשיב לכתב האישום אני מבקש שבית המשפט יורה למאשימה כדלקמן: בחלקים האופרטיביים של כתב האישום מדברת המאשימה על שני הנאשמים בכפיפה אחת. ישנן פעולות שלא יכולות להתבצע על ידי שני אנשים ביחד. אני מבקש שבית המשפט יורה למאשימה ליתן לנו פירוט, שגם בית המשפט ידע, למי מבין שני הנאשמים מתייחסת המאשימה בטענותיה בכתב האישום לגבי פעולות אופרטיביות שנטענות בכתב האישום. יש הבדל בין טענה עובדתית שנאשם אחד עשה ונאשם שני שותף, מה שאנו כופרים במקרה זה, לבין מסקנה משפטית ששני הנאשמים אחרים למעשה. אבל בעובדות שכתב אישום צריך להכיל, יש למאשימה חובה ולנו יש זכות לדעת למי מבין השניים מכוונים החיצים. יש לכך נפקות רבה גם למסקנות שיסיק בית המשפט בשאלת האחריות. למשל בסעיף 10 לעובדות. מי חתום על המכתבים, כמה מכתבים יש, על איזה מכתב מדובר. לדברים יש חשיבות מאוד גדולה בתיק זה, כי טענתנו היא שאין לנו קשר לא עובדתי ולא משפטי למעשים שנעשו על ידי נאשם אחר או אנשים אחרים, ולכן אין לנו אחריות לדבר. לכן זכותנו לדעת האם המאשימה טוענת שאנחנו עשינו את זה. אם נאשם 1 לא ידע, הרי אין הוא בר אחריות מבחינה משפטית. אני מפנה לכך שהדברים אמורים גם לפסקה 11, 13, ובסעיף 14 כשכתוב "לעמותה" אני מבקש לדעת למי הם פנו לעמותה ולמי הם דיברו. בסעיף 15 - על מי מבין הנאשמים מדובר. בסעיף 16, 17, כשכתוב "הנאשמים", אני מבקש לדעת במי מדובר. גם בפסקות עד הסוף, כשכתוב "הנאשמים" למי הכוונה, האם הכוונה לשני הנאשמים ביחד, בנפרד, או לנאשם 2.

עוד שני דברים נוספים: בתוך הראיות ברורה אבחנה בין נאשם 2 לבין נאשם 1, בפעילות, בקבלה, בלקיחה. מן הראוי היה שהמאשימה תפרט את זה בכתב האישום ותעשה את מלאכתה ישר כלפי האיש. אם הוא עשה משהו, שיאשימו אותו ספציפית במה שעשה. דבר נוסף - יש פה אשמה של קבלת דבר במרמה וגניבה בידי מורשה. זכותנו לקבל פירוט איזה דבר קיבל הנאשם 1 במרמה ומה בדיוק הוא גנב, בין בחפץ בין בכסף, אנו רוצים לדעת מה הסכום. לא יתכן לומר שסך התרופות שנאספו הן 500 אלף ₪, וכאשר חברי יודע היטב שחלקים נכבדים מזה הלכו לתשלום משכורות, ציוד, מזכירות עובדים. חלק גדול הלך למטרות מימון של הפעלת העמותה. חברי חייב לעשות את החשבון ולומר לבית המשפט מה בדיוק גנב נאשם 1, אם בכלל. יש ראיות פרטניות בנושא זה. יש דפי חשבון, יש שיקים והכל. המשטרה עשתה פה עבודה מסודרת. חברי החליט להאשים את שני הנאשמים בכפיפה אחת. זכותנו לקבל כתב אישום מפורט ומדויק.

אני מבקש שבית המשפט יחייב את המאשימה לעשות זאת.

עו"ד מינטקביץ': לגבי סעיף 10 לעובדות כתב האישום - אנחנו לא יודעים מי מהנאשמים שלח את המכתבים. אנו יודעים שהמכתבים נשלחו והם חתומים בידי שני הנאשמים. אני לא יכול לומר מי ליקק את המעטפה ומי הדביק את הבול. לגבי סעיף 13 - אותו דבר. תעודות ההוקרה חתומות על ידי העמותה. אם אני לא טועה, חתימת היד היא של נאשם 2, שאומר שאת הקשקוש בעט הוא עשה. אבל זו פעולה ששני הנאשמים עשו ביחד. אין אפשרות לדעת מי עשה מה. סעיף 14 - הם פנו לעמותה. לפי הראיות, הפניה היתה לעמותה. אני יכול לבדוק במשרד את חומר הראיות. זה נכון שרוב הפניות בשם העמותה אל התורמים נעשו על ידי נאשם 2. אני לא יודע אם הטענה של חברי שרוב הפונים לעמותה פנו לנאשם 2 היא נכונה.

פסקה 15 - שני הנאשמים לא החזירו את הכסף. אם יש טענה שנאשם 1 החזיר את הכסף ונאשם 2 לא החזיר, הייתי מבין את הבקשה. שני הנאשמים לא החזירו את הכסף.

עו"ד קמר: אני לא יכול לסרב אם לא קיבלתי פניה. לא יכול להיות שאסרב אם לא קיבלתי פניה. לכן חברי נדרש לומר מי פנה אל מי בדיוק ומי סרב, אם היה סרוב.

עו"ד מינטקביץ': הם לא החזירו את הכסף, זה נקרה סרוב. אני מוכן לכתוב "הנאשמים התעלמו מהפניות להחזיר".

לגבי סעיף 16 - אני לא רואה איך אני יכול לנסח אחרת. שני הנאשמים קיבלו את הכסף.

עו"ד קמר: זה לא נכון. הוצאו קבלות על ידי אורן לוי. נאשם 1 בכלל לא היה בפעילות. זה הלך לחשבון בנק שרק נאשם 2 היה מורשה חתימה בו. אם חברי יטען שהכסף התקבל לחשבון הבנק של העמותה - מקובל עלי.

עו"ד מינטקביץ': מהבחינה הנסיבתית אני יודע ששיקים נכנסו לחשבון הבנק של החתימה. אמת שמורשה החתימה הוא נאשם 2, אבל הרבה מאוד ראיות של שיקים של העמותה שימשו את נאשם 1.

"קיבלו הנאשמים פיזית", כמעט הכל התקבל בשיקים או העברות בנקאיות ישירות לחשבון העמותה, כאשר אני לא יכול לדעת מי קיבל ביד את השיק, כי אף אחד מהתורמים לא נתן את השיק לפקודת נאשם 1 או נאשם 2. השיקים נתרמו לטובת העמותה. הטענה המשפטית שלי היא שאמנם מורשה החתימה בבנק היה רק נאשם 2, הסיבה לכך שנאשם 1 היה באותה תקופה לקוח מוגבל בבנקים, וזאת על פי הראיות. רואים הרבה מאוד שיקים מתוך החשבון שהם או לפקודתו האישית של נאשם 1 או לפקודת בני משפחתו או לפקודת אנשים שיש לו איתם קשרי עסקים והוא חייב להם כסף. יש לנאשם 1 עסקים. יש שיקים שנמשכו מחשבון העמותה לפקודת ספקים של נאשם 1. נאשם 2 כמורשה חתימה חתם על שיקים שהוציאה העמותה לפקודת אנשים שנאשם 1 חייב להם כסף. אני אמציא לעו"ד קמר ולבית המשפט פירוט של השיקים.

פסקה 17 - מי שדיבר עם התלמידים היה נאשם 2, אבל האחריות המשפטית משותפת לשניהם.

פסקה 18 - אני חוזר על התשובות הקודמות שלי. אותו דבר פסקות 19 ו-20.

לגבי בקשת חברי לאיזה סכום המאשימה טוענת שנגנב - הטענה היא שכל הכסף נגנב. שמהרגע הראשון כל הכוונה של הנאשמים היתה לרמות את מי שבא לתרום כסף ולא להעביר אפילו שקל לפליטים. כשכל הכסף מיועד מראש להגיע לנאשם, אז העובדה שנאשמים כדי לקבל את כל הכסף הזה לכיסם צריכים להוציא בדרך כסף כדי לאפשר את זרימת הכסף לכיסם - לא משפיעה. עדיין כל הכסף נגנב. העובדה שלא כל הכסף שנגנב הוא רווח נטו.

עו"ד קמר: המאשימה נטלה לעצמה חירות לכתוב בכתב האישום �