ארה''ב החלה להשית סנקציות על ישראל שמכרה מזלטים לסין

מחריף המשבר בין ישראל לארה"ב סביב מכירת מטוסים ללא טייס לסין. בחודשים האחרונים מטילה ארה"ב סנקציות קשות על ישראל, הכוללות פגיעה בעסקות ביטחוניות, בפרויקטים משותפים ובחילופי מידע בין שתי המדינות לגבי מערכות נשק מתקדמות. הממשל האמריקאי הציב לאחרונה לישראל שלוש דרישות מרכזיות כדי להביא לפתרון המשבר, שנועדו להגביר את הפיקוח והתיאום בין המדינות בכל הנוגע ליצוא הביטחוני של ישראל.

המחלוקת הנוכחית פרצה סביב עסקה של מכירת מל"טים מסוג "הארפי" מישראל לסין שנחתמה ב-1999, ולטענת ארה"ב, נעשתה מאחורי גבה ובניגוד לעמדתה. זאת לאחר שב-2000 כבר ביטלה ישראל עסקת מכירה של מטוסי ביון מסוג "פלקון" לסין בעקבות לחץ אמריקאי. בעקבות המחלוקת האחרונה פרץ תחילה משבר אמון אישי בין סגן שר ההגנה הפורש, דאג פיית, למנכ"ל משרד הביטחון, עמוס ירון, אך לאחרונה העמיק הסכסוך בין המדינות והתרחב לכמה תחומים ביטחוניים, שבהם עשוי להיגרם לישראל נזק רב.

הדרישה הראשונה שהציבה ארה"ב לישראל היא העברתם של כל הפרטים לגבי יותר מ-60 עסקות שישראל ביצעה עם סין בשנים האחרונות, כדי שוואשינגטון תוכל לסכם את הנזקים שנגרמו לביטחונה, אם היו כאלה. שר הביטחון, שאול מופז, מינה לצורך בירור זה את מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף (מיל') הרצל בודינגר. בודינגר קיים פגישות בירור רבות בעניין בוואשינגטון, ובארה"ב מרוצים משיתוף הפעולה עמו. תהליך הבירור נמצא כעת על סף סיום.

הדרישה השנייה היא בחינה מדוקדקת של מערכת הפיקוח הישראלית על מכירת ציוד ביטחוני. האמריקאים מעוניינים לדעת כיצד נוצרים "חורים" במערכת הפיקוח, מהם צעדי הענישה למי שמפר את התקנות בעניין, ומדוע הדרג המדיני בישראל אינו מעורב ישירות בביצוע הפיקוח.

הדרישה השלישית היא ניסוח של מזכר הבנה בין ארה"ב לישראל בקשר למכירות נשק שיגביר את התיאום בין המדינות. בישראל ציפו לקבל זה מכבר את הטיוטה האמריקאית למזכר, אך זו לא הוגשה גם השבוע בביקורה של משלחת ישראלית בראשותה של היועצת המשפטית במשרד הביטחון, צביה גרוס. בממשל אומרים כי ניסוח המזכר יתאפשר כשתיושב המחלוקת בעניין פיקוח ישראל על עסקות נשק. הסדרים כאלה, לדברי הממשל, קיימים גם עם מדינות אירופיות שונות, כולל בריטניה.

הצעדים נגד ישראל אושרו בדרגים הגבוהים ביותר בממשל האמריקאי. שר ההגנה, דונלד רמספלד, ושרת החוץ קונדוליזה רייס אישרו את הסנקציות לפני כשבעה חודשים, והן נעשו בידיעתו של יועץ הנשיא בוש לביטחון לאומי, סטיב האדלי. זאת בניגוד להערכות בישראל, לפיהן המשבר יחלוף עם סיום תפקידם של פקידים במשרד ההגנה בוואשינגטון שעמם התעורר הוויכוח. בין אלה תת שר ההגנה פול וולפוביץ, שכבר עזב לניהול הבנק העולמי, תת שר ההגנה למדיניות פיית והאחראית למדיניות ליסה ברונזון. שני האחרונים יסיימו בקרוב תפקידם במשרד.

צעדי הענישה הם נגד כל התעשייה הביטחונית הישראלית, ולא רק נגד מפעלים שעשו עסקות שונות עם סין. אחת החברות שעלולות להיפגע, אף שלא עשתה עסקות נשק עם סין, היא "אלביט", שמתחרה בארה"ב על מכירת ציוד למטוס הקרב המתקדם אף-22. אלביט התחרתה עד כה בהצלחה מול חברה מבריטניה, וקיים חשש שאם המשבר יימשך האמריקאים יעדיפו לפנות לחברה הבריטית.

האמריקאים גם השהו את שיתוף הפעולה עם חיל האוויר הישראלי על היבטים טכנולוגיים במטוס התקיפה העתידי JSF. מפקד חיל האוויר, האלוף אליעזר שקדי, ביקר לאחרונה בארה"ב והציג את חששותיו לגבי ההשפעה המבצעית השלילית של ההחלטה. כמו כן הופסק שיתוף פעולה בקשר למערכת סימולציה מתקדמת גדולה לכוחות היבשה של צה"ל, העוסקת בשדה הקרב העתידי. גם חילופי מידע בקשר ל"הנטר 2", מל"ט התקיפה הישראלי המפותח יחד עם חברה אמריקנית, הוקפאו.

כתוצאה מהמשבר הקשרים שובשו הקשרים של בכירים במשרד הביטחון עם מקביליהם במשרד ההגנה בוושינגטון, ופניות טלפוניות ישראליות אינן נענות. כמו כן נדחה מפגש של קבוצת העבודה האסטרטגית JSPG המתכנסת אחת לחצי שנה. לאחרונה כתב מנכ"ל משרד הביטחון לסגן שר ההגנה האמריקאי שבא במקומו של וולפוביץ, גורדון אינגלנד, הידוע בקשריו הטובים עם ישראל. המכתב דן בהצעה ליישב את המשבר, אך אינגלנד השיב מכתב שנשלח רק לשר הביטחון מופז.

לסנקציות נוסף גם עיכוב משלוח של ציוד צבאי הדרוש לישראל בשביל מכשירים לראיית לילה. ואשינגטון הודיעה כי היא מקפיאה בינתיים את כל המשלוחים הללו לישראל, ולא רק מהחברה שישראל רכשה ממנה, דבר שעלול לגרום נזק לפעולתו המבצעית של צה"ל. גם בדרגים הנמוכים והבינוניים בתעשיות הביטחוניות האמריקאיות מורגשת סלידה מישראל בעקבות המשבר, ויותר ויותר אומרים שלא כדאי לעשות עסקים עם ישראל.

עם זאת, נשמעים מוואשינגטון גם קולות הרגעה מסוימים, לפיהם אין כוונה לכפות על ישראל הפסקה של כל קשריה המסחריים עם סין. גם ארה"ב מנהלת עיסקות שונות עם בייג'ין. גורמים בממשל אמרו כי המשבר יסתיים מהר יותר אם ישראל תשתף פעולה עם וואשינגטון. אך אפילו אם המחלוקת תיושב, ותקוצר תקופת ההקפאה של הפרויקטים והעסקות עם ארה"ב, מדובר במשבר שלא היה כמותו בין שתי המדינות מאז שנות ה-70, אם בכלל. גם כשיפתרו הדברים, יישאר משקע קשה שיקרין על התעשיות הביטחוניות האמריקאיות ועל הפקידות הנמוכה בפנטגון.