במלחמה נגד הפלסטינים הפסדנו וכנראה נמשיך להפסיד. הסיבה: רפיסות דעת

שיקרו לנו, גם ברק כרה"מ וגם שרון שיקרו ואמרו "אנחנו לא
מגבילים את צה"ל" - בלוף, צה"ל טרם החל כלל את מלחמתו האמיתית. כל ילד
וצעיר ישראליים, שנהרגו, כל אשה וזקנה שנקטלו, דמם בראשיהם של מנהיגי המדינה
שהיה בידם להציל ולא הצילו. שהיה בידם לעצור את המוות וברפיסות דעת
מזעזעת לא נתנו את הפקודה לצאת למלחמה.
כעת עם שיחרורו של ראש השב"כ אבי דיכטר, מתחילים לקבל מעט מידע סודי
מזעזע כיצד ישראל נתנה לרוצחים לנצח אותנו, כיצד חסה על האויב על חשבון
דמם של יהודים שנשפך כמים בראש חוצות. תוקם נא וועדת חקירה ותקיע את
ראשי המדינה על עמוד הקלון. תתבע מהם את דמם של אזרחיה.

להלן מקצת מה שמגלה אבי דיכטר ביוהרה מוזרה, לך תדע כמה הוא עוד מכסה:

"היו שגיאות. כל תקיפות הנדל"ן, כפי שקרא לזה בצדק עמוס מלכא, לא
תרמו מבחינת ההרתעה. אולי אפילו הזיקו קצת. אחרי הלינץ' ברמאללה הוחלט
לתקוף את המשרדים של מנגנוני הביטחון ולא היה בזה צורך. אני זוכר
שהתלבטנו. מופז, שהיה רמטכ"ל, שאל איך נעשה את זה. הרי אנחנו לא רוצים
לפגוע בהם. התקשרנו אליהם קודם. אני התקשרתי בעצמי לעמיתיי בצד שלהם.
אמרתי להם, אתם ידידים, לא רוצים לפגוע בכם, אנא תעזבו את המשרדים. וכל
אחד נשבע לי בטלפון, אבי, אני לא זז מהמשרד שלי. וכמובן, גם בזה אי
אפשר לסמוך עליהם, כולם ברחו. וזה לא ממש הוסיף מבחינה ביטחונית‭."‬

"היה ויכוח נוקב לגבי סדר הגודל של התקיפה. זיהינו הזדמנות של פעם בחיים.
ניסינו לשכנע את הצבא, את חיל האוויר. תראה, לנו אין מטוס.
אנחנו מביאים את המודיעין וצריכים לשכנע. וברגע שיש התנגדות בצבא, צריך
לחזור לכל המעגל, וללכת לדרג המדיני, ולשר, ולראש הממשלה, ולרמטכ"ל.
בסוף השתמשו בפצצה הקטנה. אמרנו, בואו נלך על זה שהם בקומה העליונה. הם
היו בקומה שמתחת. שמע, הם ברחו, שזה לא ייאמן. אפילו השייח' יאסין רץ
על רגליו, על פי המודיעין שלי. וההזדמנות הוחמצה‭."‬

"אנחנו ידענו מה מחמוד אבו הונוד ממשיך לייצר מהכלא, איך הוא פועל.
וידענו שהם לא יעשו שום דבר פרודוקטיבי. זה כמו הסכמי יריחו. אתה יודע
בדיוק מי יושב שם בכלא, ביריחו, אתה יודע שנמצאת שם כל ההנהגה, המבצעים
וריכוז הפעולה של החזית העממית וממשיכה לפעול תחת השגחה אמריקנית-בריטית‭."‬

"אני חושב שהשגיאה הכי גדולה שלנו היא שלא הבנו את חובת ההרתעה שלנו
מוקדם יותר. החובה להרתיע, להיכנס לתוך הקרביים שלהם, פיזית, עם כל
הכוח, ואיפה שלא ניתן - בהפצצה מהאוויר. לקח לנו, כשב"כ, הרבה זמן
לשכנע את מי שצריך. היו מחלוקות מקצועיות כבדות. אני שמח שלא נותרו
משקעים. בוגי ואני היינו מתווכחים ויכוח לוהט, ועוברים הלאה‭."‬

"לא רק החמאס רואה בפינוי כניעה, כל הפלשתינים. זה קשה לנו ברמת האגו,
אבל אני חושב שאין הבדל בתחום הזה בין יציאה מעזה ליציאה מלבנון.
סוגיית הנוכחות הביטחונית בעזה דומה לנוכחות בלבנון, ולכן אין שום
היגיון להישאר שם. זוהי אותה החלטה, בתוספת עניין היישובים, שהוא
בסמכות הדרג המדיני‭."‬

אבי דיכטר. מספר כאילו מדובר במבצעים באפריקה
השחורה ולא בחיים שלנו כולנו