שבס היה צריך להגיע לשב"ס
|
זה לא תפס כותרות גדולות בעיתונות, הפרשייה עצמה כמעט נשכחה, ביום יום המטורף הישראלי איש כבר לא זוכר במה מדובר.
אבל אסור לטעות בעניין: ההרשעה של מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר שמעון שבס בדיון הנוסף המיוחד שנערך בהרכב של 9 שופטי בית המשפט העליון בעבירות של מירמה והפרת אמונים הוא יום היסטורי במערכת המשפט הישראלית.
רגע, רגע לפני שניסחף בהסברים על גודל השעה וחשיבות פסק הדין - כפי שמיהרו ועשו כמה משפטנים - כדאי לשים את הדברים על דיוקם:
נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק, שישב בראש ההרכב, כתב את חוות הדעת והוא שבסופו של דבר הרשיע את שבס, עשה לא יותר מצעד קטן, פניית פרסה - מהכיוון המפחיד אליו אנחנו צועדים בשנים האחרונות.
אלא שפניית הפרסה הקטנה הזאת לא מבטיחה לנו כלום. כי זהו מדרון חלק ומפחיד בו אנחנו מידרדרים במהירות בשנים האחרונות: שורות של זיכויים של אישי ציבור מפרשיות שחיתות מקוממות, התפשטות נורמות של קבלת שוחד, נהייה של אנשי ציבור אחרי הכסף הגדול ויותר מכל - אובדן הבושה של המושחתים, מאיימים על המשק הישראלי ועל החברה לא פחות מכל האיומים הבטחוניים שמרחפים מעלינו.
פסק דינו של בית המשפט העליון בדיון הנוסף בעניינו של שבס הוא דיון מתמשך ומורכב בסוגייה הידועה של העבירה של "הפרת אמונים". פסקי דין קודמים של אישי ציבור שהואשמו בשוחד והפרת אמונים בהם הם זוכו - גרמו לכך שרוב המשפטנים הגיעו למסקנה שהעבירה הזאת רוקנה מתוכן - ולא ניתן יהיה להעמיד לדין ולהרשיע אנשי ציבור בגינה.
שבס עשה שימוש ציני ומכוער בשמו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין במשך כל המשפט. הוא ידע שרבין הוא "פרה קדושה" היום וכולם יעמדו לדום כאשר הוא ישתמש בשמו
אולם מי שבקיא בעולם העסקים ועוקב אחרי תיק שבס, עסקיהם של חבריו הקבלנים והיזמים וקרא את העדויות והעובדות שבתיק בעשור האחרון יתקשה להבין על מה הדיון הארוך הזה.
שמעון שבס, בהיותו מנכ"ל משרד ראש הממשלה, איש שריכז בתקופת רבין כוח אדיר בידיו, פעל בצורה ברוטאלית לקדם עסקים ענקיים של חברים שלו; חברים שנתנו לו כסף גדול לפני שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בשעה שהיה מנכ"ל ומייד לאחר שעזב את תפקידו.
חבריו הקרובים של שבס, הקבלנים דורון וליגד שולדנפריי, גרפו רווחים אישיים של עשרות מיליוני שקלים תודות לטיפול המיוחד שהם קיבלו מלשכת ראש הממשלה בתקופת כהונתו של שבס: המנכ"ל עסק באופן אישי בקידום הפרויקטים שלהם בבירוקרטיה הנדל"נית, רתם רבים מעובדי הלשכה לעניין ואירח את השולדנפריים לעתים תכופות בלשכה, כך שכולם ידעו שמדובר ביזמים שקרובים למלוכה.
בגרמנית המילה שולדנפריי פירושה "נקי מחובות" - אבל מאות אלפי השקלים שהאחים שילמו לשבס מייד לאחר שעזב את הלשכה ומאות אלפי השקלים ששילמו לו לפני שנכנס ללשכה מעוררים חשד כבד כי לכל הצדדים היו חובות זה לזה, אם לא כלכליים אז מוסריים.
לשבס היה עוד חבר - מנהל התיקים והיזם משה שטרן; זה האחרון ניסה להרים עסקת נשק אדירה בחו"ל, שבס כמנכ"ל משרד ראש הממשלה עשה מאמצים גדולים לעזור לו - בשעה ששטרן ניהל לשבס תיק ניירות ערך ממנו היה מושך שבס כסף במזומן כל אימת שהיה זקוק לנזילות.
הטיעונים של שבס, שאת חלקם קיבלו השופטים בערכאות השונות, לפיהם הוא פעל למען האינטרס הציבורי והכל בידיעת ראש הממשלה יצחק רבין, הם מקוממים: מי שחושב ששבס עסק באופן אישי בקידום כמה פרויקטים זניחים של חברים שלו בבנייה ברחובות ובירושלים בגלל האינטרס הציבורי, כדי "להאיץ את הבנייה במשק", מאמין כנראה גם שסנטה קלאוס הוא מי שמכניס את המתנות לגרביים שמעל האח. הוא גם כנראה מאמין שדודי אפל שילם לגלעד שרון 600 אלף דולר כדי לגלוש באינטרנט בגלל הכישרון המיוחד של גלעד.
שבס עשה שימוש ציני ומכוער בשמו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין במשך כל המשפט. הוא חזר ואמר שהוא עשה הכל בידיעתו של רבין. שבס ידע שרבין הוא "פרה קדושה" היום וכולם יעמדו לדום כאשר הוא ישתמש בשמו. אבל ספק רב אם שבס היה עושה את השימוש בשם של רבין אם זה היה עדיין בין החיים. ספק רב אם רבים ידעו על הקשרים הכלכליים של שבס עם היזמים שהוא עסק בקידומם. רבין לא היה איש נאיווי במיוחד והוא היה נזהר מאש מסוג פעילות כפי שעשה שבס.
שופטי בתי המשפט, כולל אלה שישבו בהרכב המיוחד בעליון, עמדו על ניגודי האינטרסים החמורים שבפעילות שבס ועל הנזק האדיר לטוהר המידות, לנורמות השלטון והפגיעה באמון הציבור שהיה למעשיו.
הם לא עמדו, לעומת זאת, על הנזקים הכלכליים האדירים שגורמים הפעילות המושחתת מהסוג בו עסק שבס כאשר היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה; לא פחות חמור מהפגיעה באמון הציבור בשלטון הוא העיוות של כל הקצאת המקורות במשק כתוצאה מהתפשטותה של השחיתות והלגיטימציה שהיא מקבלת מפסקי דין רופסים בבתי המשפט.
כאשר מזוכים פושעים מסוגו של שבס, שעסקו בקידום עסקי חבריהם כשישבו במוקדי הכוח בשלטון, מבין כל אזרח, איש עסקים ויזם כי הנוסחה להצלחה בעסקים בישראל היא לא עבודה קשה, כישרון, יצירתיות, יזמות, תחכום, הבנה מיוחדת של השוק או מנהיגות - אלא הרבה יותר פשוטה: חברים בשלטון.
כאשר קשר לשלטון הוא הדרך העיקרית להצליח בעסקים, אזי הצורך להצטיין, להתקדם, להתחרות, להשתנות ולהתייעל יורד, והצורך להתחבר לאנשי השלטון - עולה. זהו מתכון למשק מנוון, בינוני ורקוב.
קהות החושים של השופטים בערכאות הנמוכות שהובילה לזיכוי הראשוני של שמעון שבס ימנעו מבית המשפט להטיל על שבס את העונש הראוי לו - ליהנות משירותי השב"ס, שירותי בתי הסוהר. בישראל, לצערנו, רק מי שיושב בכלא דבקה בו אות קלון אמיתית. סיכוי טוב ששבס, שנמלט בעור שיניו ממאסר בפועל, יחזור להיות איש עסקים פעיל ומקובל בסקטור העסקי הישראלי.
אות הקלון נדרשת כדי להרתיע את כל אנשי הציבור המכהנים ואלה שיבואו במקומם מלהצטרף לענף הרווחי של עזרה לחברים בעולם העסקים ולאחר מכן קבלת ג'ובים או כסף מהם כאשר יוצאים לשוק הפתוח.
יש לקוות שפסק הדין בהרכב המיוחד של העליון בעניינו של שבס הוא רק יריית פתיחה לניסיון של נשיא בית המשפט העליון לעצור את הידרדרות נורמות השלטון והחוק במדינת ישראל - לה אחראית בין השאר הרשות השופטת, בראשה עומד ברק.
לכתבה המקורית המלאה