ברוכים הבאים לבלוג של פילוביץ' שחף
בישראבלוף מגלה פילוביץ שחף לעם ישראל
את כל מה שהתקשורת מקפידה להסתיר

הפעם גם ראש לשכת עורכי הדין מודה: מח"ש זה הוא גוף פיקטיבי המיועד לחפות על פשעי שוטרים ולטייח אותם

דוד הכהן 20.09.2005 23:12
עו"ד שלמה כהן: "מח"ש היא כישלון ואיננה ראויה לאמון"

עו"ד שלמה כהן: "מח"ש היא כישלון ואיננה ראויה לאמון"


עו"ד שלמה כהן: "מח"ש הוכיחה אזלת-יד שיטתית וחוסר יכולת של ממש לטפל בעבריינות לכאורה של שוטרים" קצינים בעלי עבר פלילי חמור ביותר ממשיכים לכהן בתפקידם למרות שחלקם הורשעו בבתי המשפט ולמרות שנגד כולם נמצאו שפע של ראיות קבילות המוכיחות את אשמתם מעל לכל ספק סביר: ניצב משה מזרחי' סנ"צ אריה אידלמן, סנ"צ ניסו שחם, סנ"צ יוסי כהן, נצ"מ יוסי בוקר, רפ"ק מאיר מוסרי, רפ"ק פרילינג, רפ"ר מאיר נמיר, פקד ערן נעים ורשימת העבריינים ה"כבדים" המבצעים עבירות פליליות בשיטתיות ולמרות הכל ממשיכים בתפקידם ואף עולים בסולם הדרגות מתארכת ומציירת תמונה שחורה וקודרת של משטרה הנשלטת על ידי כנופיים עבריינים שאין כל מחלוקת משפטית לגבי עברם הפלילי ומנהגם לבצע עבירות פליליות חמורות ביותר.



עו"ד אורית סטרוק

"מח"ש בנויה בצורה שכל מפקדיו מגיעים מהמשטרה ובסיום תפקידם שם חוזרים למשטרה, הם מחויבים למפקדיהם הקודמים מה שגורם לניגוד אינטרסים משווע, מצויים במח"ש חוקרים שנפתחו נגדם חקירות על אלימות והם אלו שחוקרם אלימות של שוטרים אחרים, דוגמה בולטת לכך היא בשאילתא שהגשנו כנגד הקריטריונים השונים לחקירה כנגד אזרחים ושוטרים והתשובה המדהימה שקיבלנו היא שהואיל והקריטריונים שנמדדים בבית המשפט הם שבעדות של שוטר מול אזרח סביר להניח שבית המשפט יאמין לשוטר וסיכויי הרשעתו כמעט אפסיים, הם לא פותחים בחקירה במקרים הללו. זהו גוף שהוקם כמקביל למשטרה שלא תחקור את עצמה, אך יש כשל מבני בגוף הזה שלא מאפשר לו לתפקד", כך אמרה יו"ר ארגון זכויות האדם ביש"ע, אורית סטרוק.


ראש לשכת עורכי הדין, שלמה כהן

"קשה להעלות על הדעת שמח"ש הייתה נכשלת באופן דומה לו היה מדובר בהריגת 12 נערים יהודיים ע"י שוטרים". כך אומר לכתב המשפטי של העיתון גלובס עו"ד נועם שרביט, ראש לשכת עורכי הדין, ד"ר שלמה כהן, שהביע תמיהה על שהמחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (מח"ש) כשלה במציאת האחראים הישירים להריגת 12 ערבים-ישראלים במהומות אוקטובר 2000.

"המסקנות של מח"ש מהוות סטירת לחי לדו"ח ועדת אור, המהווה תוצר של מחקר רציני יותר ואמין יותר", אומר כהן. לדבריו, "גם במקרים אחרים הפגינה מח"ש אזלת-יד שיטתית וחוסר יכולת של ממש לטפל בעבריינות לכאורה של שוטרים".

ראש הלשכה מספר, שהוא עצמו נתקל במספר מקרים שבהם הוצגו למח"ש ראיות לכאורה על עבירות של שוטרים, אך מח"ש "לא הצליחה" לדבריו לפענח את המקרים, והודיעה שיש להסתפק בדין משמעתי בלבד.

"הדו"ח עצמו איננו משכנע כלל", אומר ראש הלשכה. "הוא מעיד על ניסיון ליצור חזות של חקירה רצינית מבלי לקיימה. בחולשתו, הוא מאשש את הביקורת הקשה שמתחה ועדת אור על המשטרה".

כהן קורא לשינוי מערכתי. "מתקבל הרושם שמח"ש היא כישלון ואיננה ראויה לאמון. מן הראוי להחליפה בגורם אחר, שישולבו בו גורמים ציבוריים חוץ-מערכתיים ושיעמוד תחת פיקוח שיפוטי נאות, אחרת יאבד הציבור את אמונו במשטרה, לא רק במח"ש, ולאובדן אמון כזה יהיה מחיר ציבורי כבד".


מבקר המדינה בדימוס, אליעזר גולדברג

תיקים שנפתחים בעקבות תלונות נגד שוטרים נסגרים ללא טיפול, דיווחים על חקירות שכן מתקיימות מגיעים למשטרה באיחור (אם בכלל), שוטרים זוכים לקידום בזמן שמתנהלת נגדם חקירה. דו"ח המדינה קובע: "יש בכך כדי לפגוע ביכולת המשטרה לגבש כלים להתמודדות עם תופעת אלימות השוטרים"

דו"ח מבקר המדינה, אשר הוגש בחודש שעבר על ידי השופט אליעזר גולדברג, חושף נתונים מעוררי פלצות באשר להתנהלותה של המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים, האמונה על טיפול בתלונות על אלימות של שוטרים והתנהגות לא-נאותה שלהם.

מהדו"ח עולה כי מרבית התיקים שנחקרו במח"ש בשנים 2002-2003 נסגרו מחוסר ראיות ורק מעטים מהם הבשילו לידי העמדת שוטר לדין פלילי או משמעתי. אף שלא בכל התיקים שנסגרו נשלל החשש כי מדובר בשימוש בכוח שלא כדין, המשטרה אינה בודקת כלל האם יש מקום לנקוט באמצעים פיקודיים ומנהליים. "יש בכך כדי לפגוע ביכולת המשטרה לגבש כלים להתמודדות מערכתית עם התופעה של אלימות שוטרים, ולהעביר מסר של סלחנות כלפי תופעה זו", נקבע בדו"ח.

בניגוד לנדרש - לא מדווחים למשטרה על פתיחת חקירה

מדו"ח המבקר עולה כי מח"ש אינה נוהגת לדווח על פתיחת חקירה בעניינו של איש משטרה בחשד שעבר עבירה, חרף העובדה שעליה להודיע על כך לגורמי המשטרה השונים. ב–48 אחוז מהתיקים שבעניינם נערכה חקירה וזהות השוטרים החשודים הייתה ידועה, לא דיווחה מח"ש למשטרה ובחלק גדול מהתיקים עשתה זאת רק בסיומה. הסיבה לחוסר הדיווח הייתה "שיקולים מקצועיים", מבלי לפרט מה טיב השיקולים הללו (לדוגמא על מקרה שיגרתי ונפוץ: "שוטרים שברו את האף לבני בן ה-16")
 
 בדו"ח המבקר נכתב כי ברוב התיקים, שבהם מח"ש לא דיווחה למשטרה על פתיחה בחקירה, לא נמצא תיעוד שלימד על קיום שיקולים מקצועיים שבגינם נמנע הדיווח.

בחמישה מתוך 22 תיקים שנדגמו על ידי המבקר, אשר בהן חקרה מח"ש תלונות אך לא דיווחה על פתיחה בחקירה, נמצא כי שוטרים קודמו בדרגה במהלך תקופת החקירה. "לדעת משרד מבקר המדינה, אי-דיווח על פתיחה בחקירה שכתוצאה ממנו מקודמים בדרגה שוטרים שנחשדו בשימוש בכוח שלא-כדין - יש בו משום מסר כפול לשוטרים", נכתב בדו"ח. "מחד גיסא, בעת הכשרת השוטרים ובפקודות המשטרה מובהר להם כי שימוש בכוח שלא-כדין הוא פסול. מאידך גיסא, אין כל נפקות בעניין קידומם בכך שבמח"ש עדיין מתנהלת חקירה נגדם". 

כשליש מהתיקים נגד שוטרים נגנזים

מנתוני מח"ש עולה כי בשנת 2002 התקבלו 6,355 תלונות נגד שוטרים, מהן 3,409 על שימוש בכוח שלא-כדין. 65 אחוזים מהתלונות כלל לא נחקרו, שלושים אחוזים נחקרו ונסגרו ורק שלושה אחוזים הגיעו לכדי דין משמעתי. התלונות שהגיעו לדין פלילי מהוות שני אחוזים בלבד סך התלונות.

בשנת 2003 היה המצב דומה. למעשה, בשנת 2002 נגנזו בלי חקירה 2,227 תיקים שעסקו בתלונות על שימוש בכוח שלא כדין, ושנה לאחר מכן נגנזו 2,497 תיקים כאלה. הסיבות שצויינו אודות ההחלטה שלא לפתוח בחקירה, היו חוסר שיתוף פעולה מצד המתלונן, טענה שהכוח שהופעל היה "מינורי" וסיבות אחרות.

בדו"ח המבקר מובאות דוגמאות מזעזעות להמחשת החומרה של התופעה, ובכללן תיק אונס ברוטלי של אישה בידי שני גברים בעלי קשרים במשטרה, אשר טוייח ו"נשכח" לאחר מיצוי החקירה, ומאוחר יותר נעלמו ממנו ראיות מרשיעות.

לאחרונה התפרסמה אף פרשיית משפחת הפשע פריניאן, הפועלת בחסות פרקליטת מחוז הדרום יסכה לייבוביץ ובכירי המשטרה המקבלים בקביעות שוחד כדי לחפות על עיסקי ההימורים, הסמים ועבירות הרכוש של הכנופייה. 

במשך היום תתפרסם כאן כתבת תחקיר מזעזעת בנושא, כולל חשיפת חומר מודיעיני רגיש ביותר מתוך יחידת החקירות של מח"ש.



הכנסת מימין ומשמאל מוקיעה את שיטות הטיוח של מח"ש

האשמות רבות הוטחו במח"ש על השיטה שבה היא נוהגת להעלים ראיות, לטייח חקירות ולסלק מהמשטרה -בגיבויה של פרקליטת המדינה דאז עדנה ארבל וראש מח"ש דאז ערן שנדר- דווקא את חושפי השחיתויות והאלימות במשטרה ("המלשינים") במקום את העבריינים עצמם.

סגן השר לביטחון פנים, יעקב אדרי, דרש לפני כחצי שנה משר המשפטים לבחון מחדש את פעילותה של המחלקה.

יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ יורי שטרן, כינס שתי ישיבות מיוחדות לדיון בתפקודה של מח"ש, שבמהלכן נמתחה עליה ביקורת חריפה על יחסם של שוטרים כלפי עולים חדשים.

השר לבטחון פנים גדעון עזרא אמר, כי היועץ המשפטי לממשלה, הקודם והנוכחי, המליצו להעביר את ניצב משה מזרחי מתפקידו למרות שבמח"ש עשו הכל כדי לחפות על פשעיו, לשבש את החקירה נגדו ופעול דווקא כנגד השוטרים שהעזו להעיד נגדו ולחשוף את שורת העבירות הפליליות שביצע בשליחותם של שופטת בית המשפט העליון דהיום עדנה ארבל ושל מו"ל העיתון ידיעות אחרנות נוני מוזס.  לדבריו של השר עזרא,  "כשלונו של מזרחי לא היה נקודתי, אלא מתמשך". זה לא הפריע לחוקרי מח"ש להמנע מנקיטת הצעדים המתחייבים כלפי העבריין הסידרתי המכהן עד היום במשטרה בתפקיד בכיר, נגיש לחומרים מודיעיניים ונושא דרגת ניצב.

יוסי ביילין: "שלטון חוק פיקטיבי"

יוסי שריד: "בושה וחרפה"

גם נציגי ארגון "מוסאווא", הפועל למען זכויות אזרחי המדינה הערבים, קבלו על התנהגות אלימה של שוטרים ואנשי מג"ב.



דברי מח"ש: הבעיה מובנית בתוך מה שהיה אמור להיות הפתרון- יותר ממחצית מחוקרי מח"ש הגיעו משורות המשטרה

המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), שאמונה בין השאר על טיפול במקרי אלימות שוטרים, הודיעה באחרונה כי אין בכוונתה לחקור שורה של מקרי אלימות חמורים של שוטרים, וביניהם השוטרת שצולמה יושבת על ראשה של ילדה מפגינה; השוטר נטול המדים שמשך בשערותיו של מפגין חסר אונים שכבר נעצר, קצין היס"מ מאיר נמיר שהחזיק במפגין עקיבא ויטקין ואפשר לחברו ערן נעים לקרוע את נחיריו, וכן שוטרים שהשליכו את כתב מקור ראשון יצחק הילדסהיימר לרצפה בעת שצילמם פועלים באלימות. מח"ש החליטה להסתפק בדין משמעתי בלבד ואת השוטר שצולם חונק את המפגין אלעד כהן טרם חקרה כדי "לא להפריע לפעילותו המבצעית".

"קשר השתיקה" הוא אחת התופעות הקשות, המקשות על חוקרי מח"ש בעבודתם. מדובר בשוטרים שאינם מוכנים לספק מידע חיוני לחוקרים על חבריהם שהפעילו אלימות חריגה כלפי נחקרים או במהלך פיזור הפגנות. "שוטרים ואנשי מג"ב חושבים שאם חברם חרג מההוראות, זה לא דבר שמחייב אותם לדווח עליו לממונים עליהם ולכן איננו זוכים לשיתוף פעולה של שוטרים נגד חבריהם, בעיקר לא בתלונות של עבירות בדבר שימוש בכוח בתפקיד", אומר ראש מח"ש, עו"ד הרצל שבירו.

שבירו מודה כי בעיה זו היא רוחבית ושיטתית, וקיימת אף במג"ב. "היו שם כמה מקרים שבהם נתקלנו בקשר מוחלט של שתיקה, כמו למשל בנטף, כששוטרי מג"ב לקחו שני פלסטינים, התעללו בהם בצורה קשה, הכו אותם באלות, הכניסו אבנים לפיהם ועל גופם היו סימנים מהמכות הקשות. גם באבו דיס היה מקרה קשה של התעללות כששוטרי מג"ב שפכו שתן לפיהם של כמה פלסטינים. בשני המקרים האלה, בשל קשר השתיקה של חבריהם היה לנו קשה לאתר את העבריינים ולהעמיד אותם לדין".

(ראש מח"ש הראשון, פרקליט המדינה ערן שנדר, אמר בעבר ל"הארץ" כי "התנהגות אלימה כלפי פלסטינים היא תולדה של תחושה שדמם של הערבים מותר").

אחת הבעיות של מח"ש היא שמתוך כ-80 חוקרים במחלקה, כ-50 הגיעו משורות המשטרה. ראש מח"ש הרצל שבירו: "היחידה הוקמה ב-1992 כי חשבו שאין זה נכון ששוטרים יחקרו עבירות של אנשי משטרה. אבל משום שלא היה מצאי מספיק של חוקרים בישראל, מרבית החוקרים שהובאו למח"ש, בהשאלה, היו חוקרי משטרה שהניסיון שצברו במהלך השנים לא יסולא בפז", אומר שבירו. "בתחילה חשבו שהמודל הזה יהיה זמני, כי הוא אינו נקי מבעיות, משום שמבחינת הציבור גם כיום עדיין שוטרים חוקרים שוטרים ואנחנו תלויים במשטרה בכוח האדם שאנו קולטים וזו בהחלט תלות בעייתית. זה לא מצב אידיאלי, אבל יש קושי רב בגיוס 50 חוקרים בבת אחת מהשוק האזרחי" (עו"ד סטורק: "מח"ש בנויה בצורה שכל מפקדיו מגיעים מהמשטרה ובסיום תפקידם שם חוזרים למשטרה, הם מחויבים למפקדיהם הקודמים מה שגורם לניגוד אינטרסים משווע").


המקרה הידוע של סנ"צ אריה אידלמן

בקרב המשטרה כולה שואבים עידוד רב מהמקרה המפורסם שבו נהגו חוקרי מח"ש לחפות באופן עקבי ושיטתי אחר עבריין מסוכן, אריה אידלמן ממפלג ההונאה בתל אביב, למרות שבתי המשפט חזרו וקבעו כי הוא ביצע עבירות פליליות חמורות תוך עירוב אינטרסים אישיים ושיקולים זרים ופסולים.

עוד בשנות השמונים קבע שופט בית משפט השלום בתל אביב, דן ארבל (לימים מנהל בתי המשפט) כי פקד אידלמן פיברק ראיה (זכרון דברים) כדי להפליל נאשמת ולשתול בפיה הודאה שלא הייתה ולא נבראה. אידלמן, הנשוי לפרקליטה בכירה במדור התביעות (עו"ד יעל אידלמן)  והמאהב של שתי פרקליטות בכירות במחוז תל אביב - הצליח לקבל פרס על פסק הדין הזה: עלייה בדרגה. כאילו כלום...

בשנות התשעים סילק שופט בית המשפט העליון גבריאל בך את אידלמן מחדרו , לאחר שהלה ניסה -לא פחות ולא יותר- להחדיר לו פתק שישכנע את השופט להיעתר לבקשת פרקליטות המדינה להאריך את מעצרו של חשוד עד תום ההליכים נגדו (אידלמן לא היה צד לדיון, אלא... עד תביעה באותו משפט). ראש מח"ש ערן שנדר קבע כי למרות שבוצעה כאן עבירה חמורה של נסיון לשבש מהלכי משפט אין מקום לנקוט בהליך כלשהו נגד אידלמן, והוא עלה שוב בדרגה.

בהמשך, נתפס אידלמן במתן הצהרה בשבועה כוזבת לשופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב שושנה ברמן. המקרה היה מקרה של עצור אשר לאידלמן היה עניין אישי במעצרו (המתלוננת הייתה תמי מוזס) אשר שוחרר מיידית על ידי שופט בית משפט השלום ראובן זיו מאחר ולא היו שום ראיות שהוא ביצע עבירה כלשהיא.
 
קצין המשטרה אידלמן לא היסס, סירב לבצע את הוראת השחרור, זייף תצהיר תובע, ובו הצהיר והגיש לבית המשפט כי "הנאשם נחקר על ביצוע העבירות המיוחסות לו והודה בביצוע חלקן" ומעצרו של החשוד הוארך.
 
חקירה זריזה שלמח"ש אישרה את טענת המתלונן: הודאה כזו לא הייתה ולא נבראה. אידלמן פשוט שיקר את השופטת כדי להשיג במרמה הארכת מעצר של חשדו שהמתלוננת נגדו הייתה גברת ידיעות אחרונות.

ראש מח"ש עו"ד ערן שנדר קבע שוב, כי תצהיר שקר החתום בידי קצין משטרה והמוגש בבית המשפט כדי לקבל במרמה הארכת מעצר, אינו מעשה המהווה עילה לפיטורי השוטר או העמדתו לדין פלילי או משמעתי, וקצין השטרה שוב הועלה בדרגה בעידודה של משפחת מוזס.


מח"ש גם נמנעה מלחקור את נסיבות ההתאבדות של עו"ד מיכה צירקין. מיכה צירקין היה בהליכי גירושין מרעייתו עו"ד רחל צירקין שעבדה בפרקליטות המחוז והייתה מצוייה בידידות אינטימית עם אותו קצין משטרה אריה אידלמן. הוא סירב לתת לה גט. לעזרתה התייצב אידלמן: הוא איים על בעלה בטלפון שהוא הולך לעצור אותו ולתפור לו תיק איום ונורא ושיתכונן לראות את תמונתו בעיתונים למחרת בכל מדורי הפלילים. על פי הגירסה הרשמית צירקין קפץ אל מותו מחלון דירתו כשאידלמן עמד לעצור אותו לחקירה...
 

לימים -וזה כבר היה השיא- השופט שמואל ברוך קבע כי אידלמן מסר בפניו עדות שקר והונה את בית המשפט ומעל בפקידו כקצין משטרה, מתוך עניין אישי בתוצאות המשפט וחשבונות פרטיים נגד הנחקר.

"אידלמן חזר ושיקר והוביל את בית המשפט בכחש למרות שניתנו לו מספר ארכות לחזור בו מעדותו ולהוכיח את הצהרתו השיקרית". התובע, עו"ד וינר ז"ל, העביר את פסק הדין המרשיע למח"ש.

ראש מח"ש בזמנו ערן שנדר שוב קבע כי שופט בית המשפט השלום ברמלה מדבר שטויות ולא צריך להתיחס בכלל לפסק הדין שלו, וכי אידלמן יכול להמשיך בתפקידו למרות שהונה את בית המשפט שוב ושוב.


מאז, אידלמן עלה בדרגות, היה מעורב בניהול חקירות רגישות, המשיך בביצוע עבירות פליליות של פיברוקי ראיות, מתן עדויות שקר בבתי המשפט, ומתן טובות הנאה לנחקרים המקורבים לצלחת בפרשיות רגישות ביותר כגון: פרשת הסוס הטרויאני, קריסת הבנק למסחר, .זיופי בחירות, ועוד.

וכך התפתחה לה התרבות: השוטרים שאבו עידוד מהנורמות שקבעו פרקליטת המדינה עדנה ארבל וראש מח"ש ערן שנדר: פיברוק ראיות ועדויות שקר של שוטרים בבתי המשפט אינם נחשבים עבירה פלילית כשהם מבוצעים על ידי קצין משטרה בכיר או זוטר, ותופעה זו הפכה לנורמה ושיטת עבודה במשטרה כולה.

"לשוטרים יש מספיק חומר מפליל נגד השופטים והם לא יעיזו לצייץ" נוהגים המפקדים להתפאר באוזני פקודיהם ולהדגיש את פרשיית האונס שביצע השופט תיאודור אור וטוייחה בזכות "חקירה" של המשטרה שהצליחה להפליל את המתלונן נגדו דווקא...


מצעד האיוולת

סגנית ראש מח"ש עורכת הדין ורדה שחם, היא אישתו של עבריין אשר נחקר במח"ש, סנ"צ ניסו שחם. פרקליט המדינה כיום, ערן שנדר, הינו העבריין אשר ייסד את נורמת הטיוח של עבריינות שוטרים ובידוי ראיות מזכות לנקות אותם. קצינים בכירים במח"ש עצמה עצורים ומשוחררים בערבות וחשודם בעצמם בעבירות של טובות הנאה, עדויות שקר והטרדות מיניות כלפי... קצינות משטרה.

וכך מה שבארצות הברית זכה בזמנו לתיאור "פשע מאורגן" מכונה בטעות בישראל: שלטון החוק... קציני משטרה בכירים שהם פושעים בעלי עבר פלילי אשר הוכח מעל לכל ספק - מנהלים חקירות רגישות ובעלי השלכה ציבורית רחבה, משתפים פעולה עם כרישי העולם התחתון ומקבלים טובות הנאה מעבריינים המנהלים עיסקי הימורים, זנות, סמים ועבריינות צווארון לבן.

סנ"צ אריה אידלמן, סנ"צ ניסו שחם, סנ"צ יוסי כהן, נצ"מ יוסי בוקר, רפ"ק מאיר מוסרי, רפ"ק פרילינג, רפ"ר מאיר נמיר, פקד ערן נעים הם רק מדגם זעיר המייצג תופעה של שוטרים בעלי עבר פלילי שאין מחלוקת לאיש במערכת המשפטית לגבי אשמתם -  ובכל זאת הם מקודמים בדרגות, ממשיכים בתפקידם הרגיש, חשופים לחומר מודיעיני (וחלקם אף מוכר חומר מודיעיני רגיש זה לעבריינים כדי שיחסלו את יריביהם ויתחמקו ממעצרים) וחלקם אף משמשים כקצינימשטרה פרטיים לשירותם של עבריינים מהעולם העיסקי והעולם התחתון הקלאסי.



 "הדם של ערביי ישראל הוא זבל. אז מה אם שוטרים רצחו 13 ? הרי אין להם בעיה להוליד עוד 130 אזרחים סוג ב' במקומם"


תוצאת החקירה הנוכחית של מח"ש, מאחדת איפה את הימין והשמאל ואת כל אזרחי המדינה וכולם מצפים כעת לתגובה הולמת של ערביי ישראל.

"היהודים הם עם של עבדים אשר יצאו ממצריים ומאז לא השתחררו מתסביך הנחיתות וההבלגה המאפיינים עבדים מולקים.

למזלנו כעת גם ערביי ישראל הבינו מי הם העבריינים המנהלים את משרד המשפטים והמשטרה, ויש לקוות שהם, שיש להם מסורת מפוארת של כבוד עצמי ותרבות של חוש צדק חריף המצווה להשיג צדק בכל מחיר ולא סתם לרדוף ולרדוף צדק כמו מטומטמים, ינקמו את ניקמת הדם של כל נפגעי מח"ש ועברייני שלטון החוק במדינת ישראל". כך אמר לנו הבוקר אחד מנפגעי העבירות של מח"ש.

"עברייני שלטון החוק מבינים רק כוח. זה מגוכך לפעול נגדם בכלים תרבותיים של חקירות ותלונות ובתי המשפט, כי כל אלה הסתברו כגורמים עברייניים שהם לא חלק מהפתרון אלא הבעיה בכבודה ובעצמה".

כך התבטא הבוקר אחד מהמובילים את המהלך המבקש בעצם לעצור את מייסדי וראשי מח"ש לחקירה ומשפט ולהקמת גוף אובייקטיבי עצמאי ובלתי תלוי אשר יחקור את פשעי המשטרה ומשרד המשפטים.

התפיסה הבסיסית של ראשי המשטרה, דומה לזו של קברניטי המערכת המשפטית והפוליטית בישראל, לפיה הדם של ערביי ישראל הוא זבל
,ולא נורא אם מתו להם 13 בנים - הם בקלות יכולים לעשות עוד 130. תזכרו שבתקופת דורית בייניש, זו שעתידה להיות נשיאת בית המשפט העליון, היא שלחה פרקליטה לבית המשפט העליון לטעון בשמה כי ערבי רק מרוויח ממות אישתו (אשר נורתה בטעות ונהרגה) כי הוא לא חייב להאכיל אותה יותר..."


ח"כ מוחמד דראושה


"יש לפרק את היחידה הזאת שהפכה לכלי חיפוי על רוצחים ופושעים במקום סרגל אתיקה שיעלה את שלטון החוק על שיקולים אחרים כגון דאגה לחברים ומניעת מבוכה של מושחתים אחדים.

למח"ש היתה הזדמנות לקנות את אמונם של רבים מאזרחי ישראל, ובמקום זאת מח"ש נפלה בפח הישן של שיקולים זרים שלא תורמים לטובת המדינה. טובת המדינה במקרה הזה היא החזרת האמון בין הציבור הערבי לבין מוסדות השלטון של ישראל, ובמיוחד המערך החוקי והמשפטי.

הציבור חיפש קולב להיתלות עליו, וזה קולב ההגינות החוקית והמשפטית. אבל הקולב התגלה כחלקלק ושבור, וממנו נפל עלה התאנה, והותירה אותו עירום. מח"ש קברה מחדש את 13 ההרוגים הערבים והאשימה את מוסדות המדינה בחוסר הגינות והתנהלות אפלה, במקום להמשיך בקו של ועדת אור שהחלה לחפור מנהרה של אור ביחסי יהודים וערבים במדינת ישראל.

זה הזמן שהמון ישראלים הגונים שוחרי דמוקרטיה, דו-קיום, שותפות גורל, סובלנות, פלורליזם, חירות, ואנושיות יביעו את עמדתם, יתייצבו לצידו של הצד הטוב של הישראליות, חקר האמת. יש מקום לחקור את המחדל של מח"ש, יש מקום להפגנה של המוני יהודים בכיכר רבין שיגידו אנחנו לא שותפים לניסיון החיפוי המחפיר על פשעים נגד ישראלים כמוהם. או שלא כמוהם.

זהו עוד רגע של מבחן. האם תעמוד ציפי לבני זקופה כתמיד בעד חקירת שתמצה את הדין עם הפושעים? האם יש לה מספיק אומץ לבקש חקירה נגד מח"ש? מי בכלל חוקר אותם ובודק אותם? איפה מבקר המדינה? איפה ועדות הכנסת? איפה הארגונים שעובדים למען זכויות האזרח והאדם? לא שמענו קול תרעומת מצידם.

הציבור הערבי, כועס, רוגז, סוער, אבל גם פוחד מהפגנת הרגש שלו מחשש שיופעלו נגדו אמצעי אלימות כפי שהיה באוקטובר 2000. היום הפחד הזה קיבל חיזוק, קיבל גושפנקא. מח"ש נתנה פטור מעונש לא רק לרוצחים של 13 ההרוגים בשנת 2000, אלא לרוצחים הבאים של אזרחים ערבים נוספים."


האם צפוייה נקמת דם בראשי מערכת המשפט והמשטרה?

אכן, נורמת הפשיעה של עברייני שלטון החוק היא רעה חולה המאכלת את כל יסודות החברה בישראל. עבריינים בכירים פורחים ומנהלים את המדינה כולה על כל מוסדותיה. בתי המשפט, הפרקליטות, הפוליטיקה הארצית והמוניציפלית, התקשורת, רשויות החקירה והאכיפה והבטחון - כולם נגועים ונשלטים ומנווטים על ידי קשר שתיקה, טיוח, נורמת שקר ובידוי ראיות, ובוז לשלטון החוק ועקרונות המוסר והצדק. 

החלטת מח"ש הנוכחית היא התעללות מחודשת בגופות  13 הנרצחים וסטירת לחי פומבית לכבוד העצמי של כל ערביי ישראל וכל אזרח שומר חוק ושוחר צדק.

אותם שוטרים, שקרעו לפני זמן קצר את הפרצוף של מפגיני הימין, וירו לעבר ילדים שהפגינו מטעם השמאל נגד גדר ההפרדה, ושביצעו האזנות סתר משטרתיות לראשי מפלגות כדי להעביר את המידע למתחרים שלהם מהמפלגות הנגדיות - נהנים מגיבוי מלא של המערכת המשפטים ובכללם הועץ המשפטי לממשלה, פרקליטת המדינה ובית המשפט העליון.
 
השאלה הגדולה כעת היא, היא אם המשטרה ומח"ש הצליחו לשתק את הכבוד העצמי של ערביי ישראל ולגרום להם לפחד לנקוט בכל האמצעים הדרושים למיצוי הצדק כנגד כל שרשרת החיפוי והטיוח והפשיעה נגדם מראשי מערכת המשפט ועד הזוטר שבשוטרים,  או שלא.

ימים יגידו, במבחן התוצאה. 


 קישור למאמר: מחדלי מח"ש



לכתבה המקורית המלאה


Anonymous
הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה