כתבתם משהו ברוטר נט? תשכחו מפרטיות. (חשיפת זהותו של אורי ארבל כנורה אדומה)

גולש אחר, אדם שמקדיש את מירב מאמציו לחשיפת שחתויות במערכת המשפט הקרוי חיים יטיב, (יש לציין שרבים טוענים, כי עיקר חשיפתיו הן פרי מוחו הקודח) הצהיר בפורום לאחרונה כי הוא קיבל לידיו מידע מהימן שהגולש עמיחי, הוא לא אחר מאשר אל”מ במילואים אורי (בעלה של עדנה) ארבל. האחרון מכחיש והמשיך להכחיש זאת גם בכתבה שפורסמה במעריב, ובגרסה המקוונת שלה בNRG. (יודעי דבר מספרים, שבעקבות מסע לחצים, כתבה דומה נמנעה מפרסום בידיעות אחרונות.) בכתבה המוזכרת מסביר מר יטיב על הנסיבות שלפיהן עשה את האאוטניג האמור ואפילו הלמו המפורסם מתראיין בנושא. הנימוקים של מר יטיב ושאר קוראים לקשר בין הדמות הוירטואלית, למר ארבל מגוחכים ומעציבים, אך הדבר הזה אינו הדבר שבאמת מטריד אותי. אדם שלישי שרואיין לכתבה, כבדרך אגב, הצליח להדליק כמה נורות אדומות:

ישעיהו רוטר, אשר מכנה עצמו באתר כ”ניצן אור”, הבעלים והמנהל של מערכת הפורומים “רוטר נט”, התייצב לצד החושפים, והבהיר כי לאור בדיקות טכנולוגיות שונות אין לו ספק שהגולש עמיחי הוא לא אחר מאשר בעלה של כב’ השופטת (יש להניח כי מדובר בהצלבת כתובות IP שונות, או MAC ADDRESS אשר חותמות חתימה אלקטרונית באתר שגולשים בו).

גם אם צודקים המוציאים להורג של דמותו הווירטואלית של מר ארבל, ניתן להסיק מסקנה מטרידה דווקא מדבריו של מר רוטר. מר רוטר אומר במילים פשוטות “גולש יקר, אני יודע מי אתה, ואין לי בעיה לרוץ ולספר לחבר’ה על הזהות שלך”. כמובן שאני מוציא מכלל ביקורת את חובתו להעביר לרשויות מידע על גולשים בגין חשד לעבירות פליליות, או בקשות של נפגעים מהוצאת לשון הרע לקבל פרטים לשם הגשת כתב תביעה. ישעיהו רוטר השתמש בידע שלו, על מנת לקשר בין דמות וירטואלית, לאדם בשר ודם, על מנת לספק את יצר החטטנות, והנקמות של קוראיו, וקוראי מעריב.

ניסיתי להבין מהם החובות שמערכת הפורומים של מר רוטר לוקחת על עצמה כשנרשמים אצלה ולכן פתחתי את החוזה ההתקשרות שנחתם דיגיטאלית ברגע שנוצר חשבון המשתמש ברוטר נט. והדבקתי את הסעיפים הרלוונטים כאן (אין צורך לקרוא הכל):

שימוש בפורומים כמוהו כהסכמה לכל סעיפי התקנון הבאים:

1. השימוש בפורומים בכל דרך שהיא בשפה הנושאת אופי גס, מעליב, מאיים, בוטה, מטריד, מבזה, מסית, מתגרה, משתלח וכיוצא בזה, ו/או הטחת עלבונות אישיים כלפי כל אדם ו/או כלפי חברי הפורומים אסורים בתכלית.

2. אסור כל שימוש או פרסום בלתי חוקי (לרבות פרסום המפר צו איסור פרסום) או בלתי מוסרי, או העשוי לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו, או העשוי להזיק או לפגוע בצורה כלשהי בציבור או בפרט כלשהו, בפרטיותו או בשמו הטוב…..

6. מערכת האתר רשאית, אך אינה מחויבת, להשעות או לסלק כל משתמש אשר יפר הוראות אלה או יפעל בניגוד לחוק בכל דרך אחרת.מערכת האתר רשאית למחוק כל מידע שאינו עומד בתנאי תקנון זה, על-פי שיקול דעתה הבלעדי. כמו כן רשאית מערכת האתר, אם תידרש לכך מכוח החוק, למסור כל מידע בכל דרך שהיא, לרשויות במידה ויימצאו בידה IP המוסמכות, לרבות כתובות.

7. מערכת רוטר.נט אינה אחראית ולא תישא בכל אחריות למסרים, ידיעות, פרסומים מכל מין וסוג שהוא, אופי הדיונים בפורומים ותוכנם, כולם או מקצתם, והאחריות בעניין זה תחול על המשתמש/ת מפרסם/מת המידע או ההודעה, ועליו/ה בלבד. המערכת לא תישא באחריות כלשהי לנזק, תקלה, אובדן וכיוצא בזה, אשר ייגרמו, אם ייגרמו, כתוצאה מפרסום כלשהו בפורומים או במידע שבהם, ובכלל זה שימוש במידע או ייעוץ מקצועי או המתיימר להיות כזה (כגון חוות דעת רפואיות או משפטיות). האחריות על השימוש במידע הנמסר בפורומים ותוצאותיו יחולו על המשתמש/ת ועליו/ה בלבד.

8. מערכת רוטר.נט אינה אחראית לכל שיבוש, תקלה, הפסקה, אי נוחות וכדומה שייגרמו,אם ייגרמו, במהלך השימוש באתר או כתוצאה ממנו.

9. אנו ממליצים למשתמשים שלא לחשוף כל מידע, קובץ או פרט מזהה כלשהו, כגון כתובות או מספרי טלפון, כדי למנוע הטרדות מצד משתמשים אחרים. כאמור, מערכת רוטר.נט לא תהיה אחראית לכל נזק, מטרד וכיוצא באלה שייגרמו עקב חשיפת מידע כזה. רוטר.נט שומרת לעצמה את הזכות למחוק כל הודעה הכוללת פרטים אלה, וזאת על-פי שיקול דעתה הבלעדי….

11. מערכת רוטר.נט מוסמכת לשנות תקנון זה בכל עת ומבלי שתהא צריכה להודיע על דבר השינוי. כל שינוי בתקנון יחייב את המשתמשים החל ממועד פרסומו באתר.

מלבד העובדה שממספר סעיפים כלליים, מר רוטר, בפרסומיו שלו בפורום, חוטא באמנה שהוא כורת עם כלל המשתמשים בפורום, יש לבחון את הסוגיה הבאה: הואיל וסעיף 6 לחוזה ההתקשרות מאפשר לבעלי רוטר נט, לתת פרטי משתמשים לרשויות החוק, ומכוח החוק, האם ניתן להבין מכך ע”י הסדר שלילי של הסעיף, שמערכת רוטר לא יכולה למסור מידע פרטי של המשתמשים שלה לאף אחד מלבד רשויות החוק?

אם הפרשנות שלי נכונה, הציטוט הזה של מר רוטר הוא מעט בעייתי:

בשיחה עם מעריב אומר ישעיהו רוטר כי הוא משוכנע “מעבר לכל ספק” כי עמיחי הוא אורי ארבל. “בדקתי באמצעים הטכניים שלי, ומצאתי שאכן עמיחי ואורי ארבל הם אותו אדם. בדרך כלל לא מעניין אותי לדעת את הזהות האמיתית של הכותבים בפורום, אבל הפעם עשיתי מעשה שלא העזתי לעשות עד כה. אין לי ספק, עמיחי הוא ארבל”.

באשכול הפרסומים שקשור לכתבה, ובמקומות אחרים, מתוודא, (אפילו מתגאה) מר רוטר בכך שהוא יודע את פרטיהם של גולשים מאוד מפורסמים ומשפיעים שמבקרים אצלו באתר:

 45. סקופ: יש כאן גולשים של 4 שנים ושל 5 שנים שהיית מתעלף לו ידעת  
אורי ארבל קטן לידם. זהותם תישמר בקנאות והם יודעים זאת.
אל תשווה את הארוע של גולש שבציניות ניצל לרעה את הבמה.
הוא שיחק באש ובכל זאת לא רוטר.נט שרף אותו. גולשים מבחוץ.

בסופו של יום, למרות כל הנימוקים, ההסברים, וחוסר הנוחות. המצב העובדתי הוא שמר ישעיהו רוטר, השתמש בפרטים אשר טמן הגולש עמיחי, במערכת הפורומים שלו, בין אם ברצון, ובין אם לא, ומסר מסקנות מתבקשות מהן לכתב מעריב, שפרסם אותם בראש חוצות, כעמיחי, יש להניח, לא שיער, שבכך, גם נתן למר רוטר את הזכות הבזויה, לחשוף אותו.

המדרון החלקלק לכוחם של ספקי תוכן ובעלי אתרים יכול להוביל לאינספור דוגמות פרקטיות ושאלות מטרידות:
האם מר רוטר מפעילי אתרים וספקי תוכן כמותו יכול להעביר פרטים אלו גם לחברות ביטוח בריאות על משתמשים שכותבים על מחלותיהם? האם מר רוטר יכול להעביר פרטים של גולשים מפורסמים שכאלה למפלגות או תנועות פוליטיות בנוגע לפרסומים שנוגעים לעיניינים פנימיים שלהם? הרשימה של השימושים לרעה בידע של מאגרי מידע, היא אינסופית. הצעת החוק של ישראל חסון, שתחייב רישום בכל אחד מהאתרים, כמו שנעשה ברוטר נט, יוביל להעלאת כוחם של אתרים הרבה יותר משפיעים, חזקים, ומסחריים, ממערכת רוטר נט, ואז, ניתן יהיה לומר, שיתקע המסמר האחרון בארון הקבורה של האנונימיות.

מר רוטר שולט על הפרטים של החברים ברוטר נט. ומדובר ברבבות חברים. ברצותו הוא יעביר אותם הלאה, ברצותו ישמור. למרות שהוא בפועל מחזיק במאגר מידע הוא אינו מחוייב לכל חוק. למרות שהוא מחזיק בכלי תקשורת משמעותי ובעל תפוצה, הוא אינו מחוייב תחת כללי האתיקה. לפי מה שניתן להבין מהצהרותיו בעיניין הפרשה האחרונה, ניתן להבין שכותבים שחשפו אצלו ידיעות אינם באמת חוסים תחת פרטיות. שכן, חשיפת זהותו של מר ארבל, בין אם הוא עמיחי, ובין אם לא, קיבלה את הגושפנקא הסופית והמרשיעה של זה שבאמת מחזיק במידע זה. הצהרותיו כי “הוא שומר בקנאות על פרטיות גולשיו” היא רק משאת נפשו הרגעית, שכפי שניתן היה לראות בפרשה הנוכחית- הוא יכול גם לחרוג ממנה, כשהאו חושב שהדבר נכון.

לדאבוני, לאור המצב החקיקתי כיום, נותר עוד זמן רב עד שיתערב המחוקק וייגן על ציבור הגולשים מכוחם של ספקי התוכן, ויכולתם לסחור ולהשתמש במידע שנמסר להם למשמורת, עד אז, ניאלץ להתמודד איתם בכלי הגלישה האנונימית המצויים ברשת.