דו"ח המבקר: המסקנות לגבי הפל-קל טרם יושמו

פעילות בלתי תקינה ברשויות המקומיות וליקויים יסודיים בטיפול משרדי הממשלה ברשויות עומדים במרכז דו"ח מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, על השלטון המקומי לשנת 2006.

המבקר מתמקד במחדל שלאחר אסון ורסאי , שהתבטא בהתעלמות ממסקנות ועדת החקירה הממלכתית. "חמש שנים לאחר האסון, ומסקנות הוועדה טרם יושמו", קובע מיכה לינדנשטראוס, לאחר שבדק 126 מבנים שהוקמו בשיטת הפל-קל ב-26 רשויות ברחבי הארץ. רק שבעה מהם נמצאו תקינים לגמרי. 11 מבנים תוקנו בינתיים.


אורלב, איציק ולינדנשטראוס במעמד מסירת הדו"ח בכנסת (צילום: גיל יוחנן)

הדו"ח מדגים באמצעות מקרה של אגף בבית חולים בנהריה את השתלשלות הארועים בסוגיית הפל-קל: משרד מהנדסים דרש לתקן את מבנה האגף, שתקרת הפל-קל שלו היתה עלולה לגרום אסון, אבל עד סיום כתיבת הדו"ח כלל לא החלו לטפל בכך. זאת עקב מחלוקת כספית בין משרדי האוצר והבריאות.

במעמד מסירת הדו"ח היום (ג') ליו"ר הכנסת וממלאת מקום נשיא המדינה, דליה איציק, אמר המבקר: "הדו"ח התרכז בכמה נושאים בעלי משמעות ציבורית ממדרגה עליונה. לצערי הרב, ישנם מבנים לא מעטים שבהם נושא הפל-קל לא טופל. הנושא לא זכה עדיין לטיפול דחוף במטרה לשמור על שלום הציבור.

"גם נושא הנערות במצוקה לא זכה לטיפול הראוי. יש לנו אפשרות לתקן ולשפר דברים כדי לסייע לנערות. דו"ח הרשויות המקומיות נותן תמונה על מצב הדברים ברשויות שיש להעמיק בהם. צריך לתת ביטוי לדרישת הציבור שאדם בביתו ובשכונתו יזכה לסיוע, לעזרה ולטיפול שהוא זכאי לו. אני מקווה שהדברים שאנו ממליצים יישומו, וייושמו בקרוב".

משרד הפנים: ריכוזיות יתר

בדיקת יחסי הגומלין בין הרשויות המקומיות למשרד הפנים העלתה כי המשרד עדיין דוגל בגישה ריכוזית, ומסרב להעניק עצמאות לרשויות. 

הביקורת חשפה כשלים במערך הטיפול בנערות בסיכון במחלקות הרווחה. ב-2005 טיפלו עובדי הרווחה בכ-17 אלף נערות. מבדיקה מדגמית בבני ברק, לוד, עפולה וקריית גת עלה כי העיריות לא ניצלו אפילו את התקציב המועט שעמד לרשותן במשרד הרווחה. לדוגמא, בתקנות נקבע כי כל עירייה תחזיק "דירת מעבר" לנערות מעל גיל 18, שתשמש להתנסות במגורי קבע במשך שנה. אף עירייה לא טרחה להחזיק דירה כזאת.

ממשרד הפנים נמסר: "דו"ח המבקר מתייחס לתקופה שלפני כהונת הממשלה הנוכחית. עם זאת במשרד זיהו את הכשלים המוזכרים כבר לפני מספר חודשים וננקטו צעדים ברוח הביקורת עוד טרם פרסומה, כשבראש הנושאים - הסדרת היחסים בין המשרד והשלטון המקומי באמצעות חוק העיריות".

בדו"ח בחנו גם את הפעלת הקייטנות בידי העיריות. בחדרה ובכפר סבא נמצא כי המפעילים לא מילאו את תנאי הביטחון, הבטיחות והתברואה. דוגמא לכך ניתן למצוא בקייטנות לגילאי הגן בחדרה, שם שלחו את הילדים לבריכות שחיה שמיועדים לנערים בוגרים, ומספר המלווים המבוגרים היה נמוך מהנדרש בנהלי הבטיחות.

חשמל וארנונה - פרוטקציה למקורבים

בבדיקת שבע רשויות מקומיות נמצא כי רובן שקועות בבעיות תקציביות, ללא אכיפה שוויונית של תשלומי הארנונה והמים. ראש עיריית רחובות, למשל, היה נתון בניגוד עניינים עם המכללה לטכנולוגיה מתקדמת בעיר. העירייה השכירה למוסד מבנה שבבעלותה, אך לא גבתה את המגיע לה עבור צריכת חשמל במשך חמש שנים. בנו של ראש העירייה היה בעל מניות במכללה ועבד בה בתפקיד בתפקיד ניהולי בכיר ובתו של סגן ראש העירייה דאז עבדה שם כמזכירה.

מעיריית רחובות נמסר, כי ההתקשרות עם המכללה נעשתה בטרם נכנס ראש העיר, שוקי פורר, לתפקידו. "ראש העיר לא היה מעורב בנושאים הקשורים למכללה ולאחרונה זו החליטה להעתיק מקומה לעיר סמוכה לאחר שלא קיבלה הקצאת קרקע כמבוקש". 

באור עקיבא, שפרעם וגי'סר אל-זרקא נמצאו פיגורים ניכרים בגביית הארנונה והמים מצד תושבים רבים, ביניהם גם חברי המועצות ועובדים ברשויות. באור עקיבא עמדו פיגורי הארנונה בסוף 2005 על כ-29 מיליון שקלים וכ-16 מיליון שקל פיגורים בתשלומי המים. 42 מעובדי העירייה ושבעה מגמלאיה חייבים לעירייה כמיליון שקל. גם שלושה מחברי מועצת העירייה צברו חובות בסכומים ניכרים: סגן ראש העירייה (ללא שכר), צבר חוב של 587 אלף שקל, חבר מועצה שני חייב 20 אלף שקל ושלישי חייב כ-6,000 שקל.

דובר עיריית אור עקיבא מסר בתגובה: "בעניין חובות של נבחרי ציבור - העירייה פעלה ופועלת באופן נמרץ לגביית החובות מנבחרים וכן צימצמה את החוב על ידי הסדרים. בעניין חובות עובדי העירייה וגמלאיהּ - גם כאן העיריה פעלה ופועלת באופן נמרץ לגביית החובות מעובדיה וגמלאיה. נכון להיום קטנה מצבת החובות באופן ניכר וכן שופר מוסר התשלומים מקרב עובדיהּ לעירייה.

בג'יסר אל-זרקא נצברו חובות בשיעור 90% מתקציב המועצה. יתרות פיגורי המסים גדלו מ-13.6 מיליון שקל ב-2002 ל-24.4 מיליון ב-2005. גם כאן היו חברי המועצה המקומית בין המפגרים בתשלום.

בשפרעם נמצא כי העירייה מזכה את בעלי הנכסים בהנחות תשלום של אגרת החיבור לרשת המים והביוב ללא אישור משרד הפנים, שלא כחוק. בהנחות שהעניקה הפסידה העירייה הכנסות של 11 מיליון שקל במשך שנתיים. בסוף 2005 עמדו חובותיהם של ארבעה מחברי מועצת העירייה על כ-155 אלף שקל עבור ארנונה ואגרת מים וביוב, וכמובן שלא ננקטו נגדם צעדים לגביית החובות, למשל צווי עיקול, שהוצאו נגד חייבים מקרב התושבי הרגילים. 

עיריית תל אביב לא מספקת חניה

הדו"ח חשף גם מפגעי בטיחות המסכנים תלמידים, כמו לדוגמא במועצה המקומית זמר, שם לא פיקחה המועצה על תקינות כלי הרכב המסיעים תלמידים. תחנות האיסוף לוקות בתשתית לקויה, והן בבחינת מפגע בטיחות המסכן את התלמידים.

"האחריות המוטלת על רשות מקומית בתחום הסעות התלמידים היא כבדת משקל וחורגת מאחריותו של מוביל גרידא", נכתב בדו"ח.

ראש מועצת זמר מסר בתגובה: "חלק מהביקורת שייכת לקדנציה הקודמת שבה כיהן ראש מועצה אחר, ולמרות זאת ראיתי בדו"ח הקשה מנוף לייעל את המערכת גם לפני שפורסם. משרד מבקר המדינה קיבל את תגובתי ואת תגובת מנהל מחלקת החינוך, וכשלא מצאנו הסברים ענייניים למחדלים אשר צוינו בדו"ח, פניתי למשטרה בנוסף לטיפולה של המחלקה לחיוב אישי.

"המסיעים נתבקשו להחזיר את הכספים אשר קיבלו שלא לפי הדין, ומליאת המועצה התכנסה. נעשה שימוע למנהל מחלקת החינוך ונתקבלה החלטת רוב במליאת המועצה לפטר את מנהל החינוך. בנוסף הוסקו המסקנות והופנמו ונחכה לתוצאות המחלקה לחיוב אישי וחקירת המשטרה".

עיריית תל אביב מוזכרת בדו"ח, כשנטען כלפיה כי למרות שרוכשי הדירות בתחומה שילמו מראש כדי שהעירייה תדאג לחניה מספקת באזור מגוריהם, היא לא עושה כן. בדו"ח צויין, כי מרבית החניונים הציבוריים שהתוכניות להקמתם אושרו עוד בתחילת שנות ה-90, לא הוקמו או שהם רחוקים מדי. "העירייה ניצלה את היתרות שבקרנות החנייה, שהסתכמו בפברואר 2006 בכ-77.4 מיליון שקל לכיסוי הוצאות שאינן קשורות להקמת חניונים ציבוריים", צויין בדו"ח.

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה, כי החיוב בתשלום לקרן חניה הוא מכוח החוק. "הרציונל העומד בבסיס החיוב הוא מתן פתרון לעומס החניה, הנוסף על זה הקיים בעיר, הנגרם עקב תוספות בנייה".

בהכנת הידיעה השתתפה לילך שובל