ביניש מקדמת עצמאות מערכת המשפט, שלא תהיה תלויה במשרד המשפטים ובשר

נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, מתכננת לפעול להפיכתה של מערכת בתי המשפט לרשות עצמאית נפרדת, שלא תהיה תלויה מבחינה ניהולית ותקציבית במשרד המשפטים ובשר המשפטים, הפרופ' דניאל פרידמן. בכך מתכוונת ביניש לממש את תוכניתו של הנשיא הקודם של בית המשפט העליון, אהרן ברק, להפוך את הרשות השופטת לעצמאית. כיום נחשבת הנהלת בתי המשפט ליחידת סמך של משרד המשפטים, ולשר יש סמכויות בתחומי המינויים, הניהול והקצאת המשאבים לבתי המשפט.

"רק בחודשים האחרונים, מאז שהתמניתי לנשיאת בית המשפט העליון, התברר לי עד כמה האי-עצמאות המינהלית של בתי המשפט היא חמורה", אמרה אתמול ביניש במפגש ראשון שקיימה עם כתבי משפט מאז מינויה. לדבריה, "הכל מתנהל מול שר המשפטים והתלות בו היא אדירה. אנחנו תלויים בגורמים חיצוניים בנושאי תקצוב, בינוי ולוגיסטיקה הכרוכה בעבודה השיפוטית". ביניש גיבשה ביחד עם מנהל בתי המשפט, משה גל, תוכנית לרפורמה בניהול בתי המשפט במטרה לייעל את עבודתם. ואולם, חלקים מהתוכנית דורשים תיקוני חקיקה - שתלויים בשיתוף פעולה מצד שר המשפטים.

במפגש אתמול נזהרה ביניש שלא לתקוף חזיתית את פרידמן, ואולם היא פירטה בהרחבה את עמדותיה המקצועיות, שחשפו שרשרת של מחלוקות מקצועיות בינה לבין שר המשפטים. "מתנהל קמפיין של שנים שמטרתו כרסום באמון הציבור בבית המשפט, ויש כל מיני גורמים שעוסקים בקמפיין הזה", היא אמרה מבלי לציין למי כוונתה. "אין לנו זמן להתנצחויות - לא עם שר ולא עם אף אחד. אני רוצה להזיז דברים, לקדם אג'נדה של ניהול יעיל בבתי המשפט", הוסיפה.

לדברי ביניש, "מה שמתרחש עכשיו מכרסם באטרקטיוויות של השיפוט. עכשיו נהייתה אופנה שצריך לבדוק את המועמדים, וכל שופט הוא מראש על תקן של חשוד. מועמד לשיפוט יודע שהוא הולך לעבודת פרך, לא ירוויח מה שמרוויחים בשוק הפרטי, יישב בתא קטן וכל יום יקרא בעיתון על טעויות שהוא עשה. עובדה שעורכי דין פרטיים לא רוצים ללכת בדרך הזו, לא מצליחים לאתר מועמדים ראויים מקרב עורכי הדין, במקום שזה יהיה הדבר הנכסף ביותר - שוחקים אותו".

נשיאת בית המשפט העליון התייחסה גם ליוזמת שר המשפטים לחוקק את חוק יסוד החקיקה, שיצמצם את סמכות העליון לפסול חוקים. לדבריה, היא אינה מתנגדת לחקיקת החוק, ולעיגון זכותו של בית המשפט העליון בלבד - בהרכב של תשעה שופטים לפחות - לפסול חקיקה. ואולם, היא מתנגדת לסעיף בהצעת החוק המאפשר לכנסת לחוקק מחדש את החוק שנפסל בבג"ץ. לדבריה, "המודל הקנדי" שעליו מתבסס שר המשפטים היה פרי פשרה פוליטית בקנדה, והוא אינו מתאים למציאות הישראלית.

ביניש אמרה שהנושא צריך להיות מוסדר במסגרת הדיון הכולל בחוקה, וששמחה לראות שבכנסת הוחלט לדון כך בנושא - ולא לקדם את החוק בנפרד. לדבריה, החלה בהליך בדיקה על המצב החוקתי בקנדה ובמדינות אחרות, לאחר שנודע על יוזמת החקיקה של שר המשפטים. זאת, במטרה לגבש חוות דעת משפטית המתנגדת להצעת החוק. ואולם בשבוע שעבר, כשהתברר שהיוזמה נכנסת להקפאה, ירד מהפרק גם תהליך הבדיקה שיזמה.

ביניש מתנגדת לכל שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, להוספת פוליטיקאים או פרופסורים לוועדה, וכן ליוזמתו של פרידמן להחליף חלק משופטי העליון בוועדה בשופטים מחוזיים. "את זה לא עושים בחטף, זה חלק מהחוקה שלנו", אמרה, "הוועדה היא בעיניי עניין קריטי לאופיה ולעצמאותה של המערכת. לא במקרה השיטה נבנתה על רוב מקצועי בוועדה לעומת ייצוג מכובד של המגזר הפוליטי. בארצות רבות מתקנאים במודל שלנו. השאלה היא מה הקונספציה שרוצים: מינוי פוליטי או מקצועי. זה לב העניין. האם כאשר פרופ' פרידמן או אחרים ממנים פרופסורים באוניברסיטה, האם את המינויים עושים הדוקטורנטים? פתאום רוצים ששופטי שלום או מחוזי ימנו שופטי עליון. זה דבר לא רציני".

ביניש גם הודיעה כי היא מתנגדת לביטול שיטת ה"סניוריטי" במינוי נשיאי בית המשפט העליון. לדבריה, אין צורך למנות יותר מפרופסור אחד או שניים לבית המשפט העליון, "אם יש מועמד בעל שיעור קומה". ואולם רוב השמות במאגר המועמדים לעליון צריך לבוא, לדעתה, מתוך בתי המשפט ומהמערכת הציבורית - מהפרקליטות. לדבריה, היא גם אינה מתנגדת למינוי עורך דין פרטי לעליון. "אף פעם לא היתה פה התנגדות למינוי עורך דין פרטי", אמרה, "יש לנו מחשבות לגבי עורכי דין פרטיים".


את המכתב שכתבה לפרידמן ולחברי הוועדה לבחירת שופטים, על הצורך למנות שופטים במקום לעסוק בסדרי הבחירה והמיון של המועמדים, היא מסבירה ב"שעת החירום שבה המערכת נמצאת". לדבריה, "אם נחפש איך לשכלל את שיטת הבחירה עוד ועוד ותחלוף עוד שנת עבודה, אז לא שיפרנו שום דבר. אם לא נפתור את הבעיה כעת, נמצא את עצמנו בהגדלת פערים כזו שלא נוכל להדביק אותה. אני לא רוצה להשתמש במילה קריסה. אני מקווה ששר המשפטים ילמד את צורכי המערכת, ויבין שהתוכניות שלו, דווקא בגלל שהן מהפכניות, הן לטווח ארוך ומחייבות בדיקה רצינית. יש חשיבות רבה למנות שופטים מהר. אולי לגבי שופט אחד אפשר היה למצוא מישהו טוב יותר, אבל אחוז הטעויות אינו כזה שמצדיק לעצור את גלגלי המינויים".

לדבריה, גם אין צורך בנתונים נוספים על המועמדים לשפיטה מאלה הקיימים כיום בפני חברי הוועדה לבחירת שופטים. "אנחנו יודעים היום על המועמדים לשפיטה יותר מכל מי שבוחרים בהם לתפקידים ציבוריים", אמרה, "יותר ממי שעומדים לבחירה בפני ועדות מכרזים. אני בעד שנשפר, אבל אין הרבה תפקידים בשירות הציבורי שיודעים על המועמדים כל כך הרבה כמו בשפיטה". בין תוכניותיה של ביניש גם הקמת ערכאת ערעור חדשה, שתנקז אליה את רוב תיקי הערעורים מבית המשפט העליון ותפחית מהעומס המוטל עליו. נשיאת העליון בוחנת גם אפשרות לבטל הגעת חלק מערעורי המעצרים לדיון בפני שופטי עליון.