הטעות של בייניש

נשיאת בית-המשפט העליון הקדישה את שיחתה הראשונה עם התקשורת להבעת תרעומת על ה"קמפיין", שמתנהל לדבריה כנגד מערכת המשפט. "יש קמפיין מתמשך שמביא לכרסום באמון הציבור במערכת, ואני לא יודעת מי מוביל את הקמפיין הזה", הסבירה השופטת דורית ביניש.

אין ספק כי הנשיאה הצביעה על אחת הבעיות המרכזיות העומדות כיום בפני מערכת המשפט הישראלית, והיא - אובדן האמון הציבורי. מערכת משפטית חזקה ועצמאית, הנהנית מאמון הציבור הרחב, היא מרכיב מרכזי במשטר דמוקרטי מתוקן; היא הערובה למשטר דמוקרטי יציב ולהגנה על חירויות האזרח וזכויותיו. אם בעיה זו לא תטופל, היא עלולה לגרור אחריה את כל מערכת השלטון והסדר הציבורי לתהום עמוקה ומסוכנת. אולם אני חולק על הנשיאה בכל הקשור לזיהוי הגורמים למצב. אינני סבור שניתן לתלות את בעיית אובדן האמון הציבורי במערכת רק "בקמפיין" כלשהו. נכון שישנם גורמים אינטרסנטים, המנסים לעתים להשפיע על המערכת באמצעות השתלחות בשופט זה או אחר - או אף השתלחות במערכת כולה. אך לא ניתן לתלות בכך את כל הבעיות.

ראשית, עלינו להבחין בזהירות בין השתלחות פסולה לבין ביקורת לגיטימית. כמובן, יש להוקיע כל השתלחות אלימה כנגד מערכת המשפט. תופעה זו מערערת את יסודות הדמוקרטיה ומונעת דיון ציבורי ענייני, והיא בבחינת שפיכת התינוק יחד עם המים. מנגד, עלינו לעודד ביקורת עניינית, גם כאשר היא חדה ונוקבת. ביקורת כזו לא רק שאינה מזיקה למערכת, אלא היא תורמת לתיקונה ולשיפורה ומצביעה על פתיחותה לציבור, שכן אין מערכת החסינה מביקורת ציבורית. כפי שאמר שופט בית-המשפט העליון האמריקני לואי ברנדס: "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר".

זאת ועוד: בכל ההיסטוריה של העת החדשה נתקלנו ב"קמפיינים" נגד מערכת המשפט, אולם על המערכת להיות חזקה מספיק כדי לזכות באמון ברור של הציבור הרחב, גם נוכח אותן התקפות. ההיסטוריה מלמדת אותנו כי כאשר הציבור רוחש כבוד בסיסי ואמון לשופטיו, הוא אינו נוטה להיות מושפע מהתקפות ללא בסיס. דווקא פתיחות אמיתית כלפי ביקורת עניינית ותיקון ליקויים במערכת יהפכו אותה לחסינה יותר מפני גורמים המבקשים להורסה.

בנסותנו לבחון את מהות הבעיה, מן הראוי שנבחן מה מצפה הציבור מהמערכת המשפטית. ובכן, הוא חפץ במערכת נקייה ומקצועית, המורכבת משופטים ברמה הגבוהה ביותר ופועלת ביעילות ובמהירות האפשרית להשגת הצדק המרבי. בפועל, סובלת המערכת מבעיות רבות, שהיריעה כאן קצרה מלפרט את כולן. במקום זאת אגע רק בכמה מהן.


שאני אתבע? חסרות לי צרות?

הבעיה הראשונה בה נתקל הציבור הרחב היא התארכות ההליך השיפוטי, במקרים רבים - מעבר לכל מידה סבירה. הנחמה במשפט העממי "טחנות הצדק טוחנות לאט - אבל טוחנות" אינה מועילה במאומה לאדם, המחכה שנים רבות לטיהור שמו או לקבלת הפיצוי, המגיע לו בדין. מי מאתנו לא פגש בחבר, שתינה בפניו את צרותיו ותיאר עוול כזה או אחר, רק על מנת לסכמו במשפט -"שאני אתבע? חסרות לי צרות, שאלך ואבזבז שנים במרדפים בבית-משפט?". ייאמר לזכותה של הנשיאה ביניש, כי היא מכירה בבעיה זו ומנסה למצוא לה פתרונות. אבל הנעשה בתחום זה הוא מועט מדי, נוכח גודל הבעיה. בעיה זו מחייבת טיפול שורש עמוק.

בעיה נוספת היא חוסר יכולתה של המערכת לטפל בצורה אפקטיבית בשופטים בעייתיים. אינני מבקש חלילה להטיל רבב בכלל שופטי ישראל - רובם מקצועיים וטובים, ויש ביניהם  גם כמה הנחשבים לשם דבר בעולם כולו. אך יש גם שופטים לא מעטים, הפוגעים בהתנהלותם בשמו של ציבור השופטים כולו. המערכת עומדת בימים אלה חסרת אונים מול שופטים לא מקצועיים, נעדרי מזג שיפוטי, או כאלה המתעמרים באזרחים ובעורכי-דין. בעיה זו מחייבת טיפול עמוק וביסודו - החמרת הקריטריונים למינוי שופטים; מינוי לתקופת מבחן זמנית בטרם קבלת המינוי הקבוע; ויצירת אפשרות מעשית להדחת שופטים לא ראויים.

בעיה אחרת היא ההומוגניות המופרזת של המערכת. כיום מגיע הרוב המכריע של השופטים מתוך המערכת הציבורית, וכמעט שאין ממנים שופטים מן הסקטור הפרטי ומן האקדמיה. ניתן לשפר את רמת המערכת ואת אמון הציבור בה גם על-ידי הרחבת המאגר הרלוונטי - פתיחת שורות המערכת תאפשר לשפר את איכותה ורמתה, לצרף שופטים מנוסים, מקצועיים וטובים, וגם לתרום לפלורליזם ברשות השופטת.

רוב האזרחים אינם מתעמקים בפרטי הפרטים של המערכת ואינם שולטים ברזי החוק והפרוצדורה. אבל לכולם יחדיו, כתודעה ציבורית אחת, יש תפישת צדק מלאה ומקיפה, כמו לטובי המוחות המשפטיים במחוזותינו. כשאותה תודעה ציבורית מגיעה למצב בו אין היא רואה עוד באולם המשפט היכל צדק, מן הראוי שהמערכת תבחן היטב את מעשיה. אני חוזר ומברך על כך שהנשיאה מצביעה על בעיית האמון הציבורי במערכת, אבל מציע לה ללכת צעד נוסף ואמיץ קדימה - לעודד ביקורת עניינית על המערכת ולקיים דיון ציבורי פתוח ואמיתי בדרכים לתיקונה. אם תלך בדרך זו, תמצא בקרב עורכי-הדין והציבור הרחב שותפים מלאים ואמיתיים לתיקון מערכת המשפט, חיזוקה וביצורה.