ברוכים הבאים לבלוג של פילוביץ' שחף
בישראבלוף מגלה פילוביץ שחף לעם ישראל
את כל מה שהתקשורת מקפידה להסתיר

אהרן ברק ומנעמי שלטון החוק

עו"ד יוסי דר רשימות 20.11.2006 08:04
אהרן ברק ומנעמי שלטון החוק


נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט משה לנדוי אומר: "יש לברק חוש התמצאות מפותח במערכות השלטון בישראל. הוא מצליח לשלוט לא רק במערכת המשפט, אלא גם באקדמיה ובתקשורת המשפטית. הוא מטביע את חותמו האישי על הקהילה המשפטית כולה. ואולם, הנשיא ברק מוביל לדעתי את בית המשפט העליון ואת הרשות השופטת בדרך לא דרך. האיש היקר הזה הוא בשבילי חידה. השאלה מה מריץ את אהרן ברק היא שאלה שאין לי עליה תשובה".



ספר זה עוסק באיש שהוא "חידה".

הספר, המכיל 430 עמוד, סוקר את התנהלותו של אהרן ברק בפרשות בולטות שהעסיקו - חלקן עדיין מעסיקות - את הציבור, ובאירועים שונים שהתרחשו לאורך פעילותו של ברק במשך למעלה מעשרים וחמש שנים כיועץ המשפטי לממשלה, כשופט וכנשיא בית המשפט העליון.
 
נשיא בית המשפט העליון נמצא בעמדת כוח חזקה ביותר - יש אומרים החזקה במדינה. הוא מחליט קובע ופוסק בענייני חברה, דת ומדינה, מעמד אישי, יחסי יהודים וערבים, חילוניים ודתיים, ענייני צבא וביטחון ועוד ועוד עניינים גדולים וקטנים המעצבים את החיים כאן ומשפיעים באופן ישיר ועקיף - לפעמים אף גורלי - על כל אחד מאתנו. הוא מחליט קובע ופוסק בעניינים השנויים במחלוקת ציבורית קשה והחוצים את הציבור - עד כדי סכנת קרע.
 
אהרן ברק, במשך למעלה מרבע מאה, חרץ גורלות של אנשי ציבור ושל אנשים מן השורה.


במרוצת השנים שלח אהרן ברק הביתה כמה וכמה אישי ציבור בכירים מאד, ובכך השפיע באופן מכריע על מערכות פוליטיות וציבוריות מרכזיות במדינה.

אהרן ברק ניחן בכושר עבודה נדיר ובשכל חריף ביותר.  ההתמודדות עם כל מה שאהרן ברק כתב עד היום הינה משימה קשה. שפע פסקי הדין המהותייםשניתנו על ידו במשך השנים הוא ממש מדהים בכמות ובאורך.
 
אהרן ברק היה תמיד ממוקד ביעדיו ונכון להשקיע מאמץ רב ומתמשך כדי להשיגם.
 
כושר העבודה של ברק, משנתו הסדורה בענייני משפט, וכן פיקחותו הרבה ואישיותו הדומיננטית והסוחפת, מקנים לו יתרון בולט על סביבתו.
 
אומרת פרופ' רות גביזון:
 
"חלק גדול מהתהליך העובר עלינו נובע מאישיותו המיוחדת של הנשיא הנוכחי. פה יש תופעה יחודית, ולו בנכונות של האיש ברוך הכשרונות הזה לפעול בכל הרמות.
זו פעם ראשונה שיש נשיא בית המשפט עליון שהוא אחד הכותבים המרכזיים בספרות המקצועית והעיתונאית. שהוא אדם שמנהל את עבודתו גם דרך כתיבת פסקי דין - גם דרך ניהול צמוד של המערכת השיפוטית, גם דרך ניהול צמוד של המערכת המשפטית-הציבורית כולה, וגם דרך ניהול מערכת עניפה של קשרים עם רשויות אחרות ואליטות מקצועיות בארץ ובעולם.
זה דבר שלא היה לנו כמותו. לטוב ולרע.
לטוב - מפני שהוא הופך את המערכת למאד חזקה ובלתי פגיעה.
לרע - מפני שהוא מעודד את אותה הומוגניות... ואת אותו אינסטינקט התגוננות אשר בעצם מונע ביקורת עניינית".

 
הדברים מדברים בעד עצמם.

הנסיון הרב שצבר ברק עם השנים היקנה לו יתרון בעבודה השוטפת מול שרי המשפטים המתחלפים לנגד עיניו.
 
העובדה שנשיא בית המשפט העליון איננו מתמודד בבחירות (וטוב שכך!), מקנה לו יתרון משמעותי בהתנהלותו מול הפוליטיקאים - כנסת וממשלה – החיים "מבחירות לבחירות" ונאלצים להשקיע חלק ניכר ממרצם כדי להיבחר מחדש.
 
והרי כבר אמר מי שאמר:
 
 The people can change Congress but only God can change the Supreme Court
 
הנה כי כן, הצירוף של כל העובדות והנתונים הללו בתוספת לעובדת שליטתו במשך כל כך הרבה שנים בעמדות כוח מכריעות - הצירוף של כל אלה היקנה לברק עוצמה נדירה במיוחד.
 
ודווקא משום כך חובה לחשוף - ללא היסוס - את כל מה שנחשף בספר.
 
אהרן ברק עצמו - על פי הערכים והעקרונות שהוא מתיימר לדגול בהם - מחייב חשיפה מעין זו.
 
ומה שנחשף כאן הוא תמונה קשה וחמורה.
 
הסמל של שלטון החוק לא נרתע מרמיסת החוק;
 
הכהן הגדול של המשפט נהג כאילו הקו המפריד בין מותר לאסור - אינו קיים;
 
נשיא בית המשפט העליון עשה מעשים שלא ייעשו;
 
והוא חזר על מעשיו שוב ושוב לאורך עשרות שנים.
 
הבעייה העיקרית בהתנהלותו של ברק נעוצה בתופעה החמורה החוזרת על עצמה שוב ושוב: הימצאותו במצב של ניגוד אינטרסים אישיים.
הספר חושף מקרים חמורים שבהם יושב ברק לדין כשופט - ואף כנשיא בית המשפט העליון - וחותך גורלות כשהוא נתון בניגוד אינטרסים אישיים, שתוצאתו משוא פנים ועיוות דין.
ההתנהגות הנפסדת הזו של ברק מקוממת במיוחד לאור העובדה שברק - כשופט - הוא זה שקבע את ההלכות החשובות העוסקות בתופעה החמורה הזו.
הספר מתאר מקרים רבים נוספים של התנהלות חמורה מצד אהרן ברק – התנהלות המקפלת בתוכה אמינות רעועה ויושר אישי לקוי ביותר.
המעשים החמורים הנחשפים בספר חמורים כל אחד לעצמו, אבל ההצטברות של המעשים הללו למכלול - כדי סידרתיות ממש - מוסיפה להם מימד מיוחד של חומרה.
והדברים חמורים שבעתיים נוכח העובדה שאדם בעל עוצמה נדירה כאהרן ברק חוטא בעשייתם.
הפגיעה הנגרמת כתוצאה מכך לאמון הציבור במערכת המשפט – אנושה.

הספר מתאר בהרחבה את התנהלותו של ברק ב"פרשת ידלין".
הפרשה הזו, שהתרחשה בתקופת היותו של ברק היועץ המשפטי לממשלה, היא זו שלמעשה העלתה את ברק לתודעה הציבורית כ"מותג משפטי" וכאביר שלטון החוק.
אלא שהציבור איננו יודע כמה עובדות חמורות שאפפו את התנהלותו של ברק באותה פרשה.
כך למשל, הספר חושף כיצד ברק מוליך שולל את ממשלת ישראל - באמצעות מסמך כוזב - ובכך גורם לממשלה שתקבל החלטה שגוייה בעניינו של ידלין (שהיה מועמד לתפקיד נגיד בנק ישראל).
 
הספר מתאר את פרשת הדולרים של רבין ואת פרשת הדולרים של אבא אבן.
שתי הפרשות התנהלו באותה תקופה.
ברק, שהיה אז היועמ"ש, העמיד לדין את גב' לאה רבין (דבר שהביא, כזכור, להתפטרות רבין מראשות הממשלה).
ואילו את תיקו של אבן - שנתפס בהחזקת דולרים בסכום גבוה פי עשרים כמעט – החליט ברק לסגור.
לאה ויצחק רבין רתחו מזעם וטענו שוב ושוב שברק היפלה אותם לרעה לעומת אבן.
אלא שלאה ויצחק רבין - וכמובן גם הציבור - לא ידעו את הסיפור שבתוך הסיפור:
עורך דינו של אבן, יעקב נאמן, שייצג את אבן מול ברק ושיכנע אותו לסגור את תיקו, טיפל זמן לא רב קודם לכן בעניין אישי ורגיש (מס הכנסה) של לקוח חשוב אחר: אהרן ברק בכבודו ובעצמו
כך נוצר מצב שעו"ד נאמן טיפל בענייניו האישיים של ברק, וכעבור זמן לא רב פנה אל ברק - אותו ברק - עם לקוח אחר שלו: אבא אבן.
ברק לא גילה לאיש על כך שנאמן טיפל בענייניו האישיים ועל ניגוד העניינים המובהק הזה שבו הוא היה מצוי. 
 
הספר מתאר את פרשת הדולרים של פרופ' איתמר רבינוביץ'.
הפרשה הזו התרחשה בקדנציה השנייה של רבין.
רבין מינה את רבינוביץ' לשגריר בארה"ב, ומיד לאחר המינוי התברר שרבינוביץ' שילם כופר כפול: עבירות מס והחזקת דולרים.
הוגשה עתירה לבג"צ לבטל המינוי.
השופט ברק, שישב בראש ההרכב, דחה את העתירה והודיע כי יפרסם הנימוקים במועד אחר.
ברק עיכב - במכוון – את פירסום הנימוקים במשך שלוש שנים תמימות, וזאת חרף ביקורת עיתונאית חמורה שנמתחה עליו בשל העיכוב הלא מוסבר.
ברור שהיתה לברק בעייה להסביר כיצד זה סרב לסגור בזמנו בכופר את תיק רבין, ואילו תיקו של רבינוביץ' - שהיה חמור הרבה יותר – כן נסגר בכופר.
עיכוב פירסום נימוקי ברק בעניין רבינוביץ' נמשך ונמשך ללא כל הצדקה עניינית  -  עד שבסופו של דבר פירסם ברק את הנימוקים במועד מיוחד מאד: מיד לאחר רצח רבין. 
האם היה זה ניצול הזדמנות להגניב הנימוקים בלי שאיש ירגיש בכך? ישפוט הקורא.
 
הספר מתאר את התנהלותו הבעייתית וניגוד האינטרסים של הנשיא ברק בעניינו של יו"ר מועצת המנהלים של אל על, יוסי צ'חנובר.
מועצת המנהלים של אל על, בראשות צ'חנובר, מינתה אדם למנכ"ל החברה. התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"צ נגד המינוי בטענה שהוא נעשה בהליך לא תקין.
העתירה הוגשה בתקופה רגישה לצ'חנובר עצמו: הקדנציה שלו כיו"ר מועצת המנהלים עמדה לפני סיום והוא רצה להאריכה.  ברור שאילו היה מתברר בבג"צ שמינוי המנכ"ל היה לא תקין - היה בכך כדי לחבל בסיכוייו של צ'חנובר להאריך את כהונתו הוא.
ברק, שכאמור היה כבר נשיא ביהמ"ש העליון, מינה את עצמו לראש ההרכב ושיכנע את העמותה לאיכות השלטון למשוך את העתירה תוך איום שאם לא תעשה כן - יטיל עליה הוצאות.
אלא שברק לא גילה לאיש את ניגוד האינטרסים שלו:  קשריו האישיים עם צ'חנובר (שכללו התארחות בביתו הפרטי של צ'חנובר בסביון).
חשוב להדגיש: כיוון שהנשיא ברק מינה את עצמו - חרף ניגוד האינטרסים הנ"ל - לשבת בראש ההרכב - ברור שהוא עשה כן בכוונה מודעת כדי "לעזור לחבר" ולחלצו מאי נעימות (על חשבון טובת אל על כמובן).
 
הספר סוקר את יחסי ברק - הרב עובדיה יוסף.  השופט ברק הביא לפיטוריו של הרב עובדיה מכהונת דיין בבית הדין הרבני הגדול, בנימוקים של מעורבות פוליטית.
אלא שמתברר שניתן היה להפנות - מילה במילה - את אותם נימוקים עצמם כנגד ברק עצמו בגין מעורבותו - כשופט - במו"מ מדיני עם המצרים.
כמתואר בספר, השופט ברק השתתף במו"מ – למרות התנגדות עמיתיו בביהמ"ש העליון (מחשש פגיעה במעמד ביהמ"ש ובעיקרון הפרדת הרשויות וכו').
ברק ספג גם ביקורת ציבורית על מעורבותו זו כשופט - ואולם, כאמור, הדבר לא הפריע לו להלקות את זולתו בנימוקים שניתן להפנותם כנגד מעשיו הוא.

הספר מתאר כיצד הנשיא ברק דוחה בקשה למשפט חוזר של מורשע ברצח, משה עזריה, שישב בכלא 17 שנה, וזאת – למרות חשש כבד, שהמורשע הנ"ל – איש מוגבל בשכלו – ישב בכלא על לא עוול בכפו.
הבעייה בהתנהלותו של ברק במקרה זה היא הצגה מעוותת ובלתי אמינה של עובדות המקרה – כדי להגיע לתוצאה של דחייה הבקשה למשפט חוזר.

הספר מתאר בהרחבה את הפרובלמטיקה הקשה והמתמשכת שבכהונת אלישבע ברק בביה"ד לעבודה - דבר שגרם, בין היתר, להתפטרותו של נשיא ביה"ד לעבודה.

הספר מתאר בהרחבה את התנהלותו של ברק בעניין כללי האתיקה לשופטים ואת הסחבת רבת השנים שהוא נקט בעניין זה - דבר שגרם לתוצאות מביכות בביהמ"ש העליון עצמו.

הספר מתאר מקרים רבים נוספים של התנהלות בעייתית מצד אהרן ברק – התנהלות המקפלת בתוכה אמינות רעועה ויושר אישי לקוי ביותר.

המקומם בכל המקרים החמורים המתוארים בספר הוא הפער הבלתי נסבל בין אמות המידה החוקיות והמוסריות שנוקט ברק כלפי זולתו לבין אלו שהוא נוקט כלפי עצמו.

המעשים הנחשפים בספר מדברים בעד עצמם.



לכתבה המקורית המלאה


הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה