ברוכים הבאים לבלוג של פילוביץ' שחף
בישראבלוף מגלה פילוביץ שחף לעם ישראל
את כל מה שהתקשורת מקפידה להסתיר

מדוע לאהרון ברק היה מותר כמעט הכל אך מדניאל פרידמן נמנע קמצוץ?

דב אבן אור, עו"ד 04.06.2007 09:49
עטיפת הספר "העליונים" אצבע משולשת של שופטי בית המשפט העליון על שלטון החוק

עטיפת הספר "העליונים" אצבע משולשת של שופטי בית המשפט העליון על שלטון החוק


על רקע התקיפות הרב-מסלוליות על שר המשפטים, החלטתי להאיר על התנהלותו של נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, אהרון ברק, במהלך תקופת "נשיאותו", וזאת לא מפי "השמועה" ולא ממקורות אנונימיים, אלא ממקורות גלויים; האחד ספרה של נעמי לויצקי: "העליונים", השני: ריאיון עם השופטת לשעבר – אסנת לאופר והשלישי - מידיעתי האישית.



אני מצפה מכל קורא, שיהא: כן, הוגן וישאל עצמו (וגם את האחרים), כדלקמן:

א.     האם אין "בהתנפלות" על פרופ' פרידמן, משום האחזות בקנה קש, כדי להמנע מרפורמה ענקית שיש לבצע במערכת המשפט?

ב.      האם פרופ' פרידמן היה מסכן יוקרתו ומעמדו הציבורי, רק כדי להגן על רהמ"ש?

ג.       האם פרופ' פרידמן הסכים להתמנות כשר משפטים, רק כדי להוריד את חבל התלייה מעל צווארו של אהוד אולמרט?; איזו מחוייבות חב פרידמן כלפי רהמ"ש, עד כדי ש"ישכב עבורו על הגדר"?

ד.      מדוע הכל שתקו, לנוכח ריכוז כח אדיר בידי נשיא ביהמ"ש העליון ולמרות שהדבר נעשה ע"ח הרשויות האחרות?

ה.      האם שר המשפטים הנוכחי, אינו מנסה להחזיר את שווי המשקל בין 3 הרשויות, ולכן הוא מותקף – גם באופן אישי, ע"י הממסד והאליטות שנהנו מחוסר האיזון הנ"ל?


להלן אירועים שדליתי מהספר: "העליונים", ואירועים שאני הייתי עד להם:

א.     קביעת הרכבים שאמורים לדון בעתירות בפני בג"צ, נקבעת עפ"י יומן "ממוחשב", ולפיו השיבוץ נעשה באופן אקראי, כדי שהצדק גם ייראה!

אך ראה פלא, לפני ביצוע "ההתנתקות", ברק הורה למנהל היומן כי כל העתירות שיוגשו בעניין זה, תובאנה מייד לידיעתו, והוא שיחליט לאיזה שופט להעבירן – אם בכלל, ואם יוחלט לדון בהן בהרכב, הוא שיקבע את שופטי ההרכב!!

נעמי לויצקי לא מתביישת לציין כי הדבר נעשה כדי שלא לעכב את ביצוע הניתוק!

ב.      ומה היה הנימוק של ברק לדחיית כל העתירות נגד ההתנתקות: בג"צ לא מתערב בהליכי חקיקה; אך השופט אדמונד לוי הקשה ושאל: הכיצד זה, בג"צ דן בעניין הסכם פוליטי, אך מסרב לבדוק אם ההליך שבו נחקק חוק, הושג בדרך כשרה?!

דהיינו, גם אם היה נטען כי רהמ"ש שיחד ח"כ ע"ס הבטחות כלכליות, כדי שיתמוך בחוק מסויים, בג"צ לא ידון בכך; מאידך, ידון בשאלה: אם הסכם שנעשה בין שתי רשימות בכנסת – ישים ותקף?!

ואני מקשה ושואל: האם יש ספק כי מצע מפלגה המתמודדת בבחירות לכנסת, הינו הסכם בינה ובין האזרחים (גם כלפי אלו שלא בחרו בה); ולכן האם מותר לח"כ מאותה מפלגה, להצביע בעד החלטות/חוקים הנוגדים מצע זה?, בעיני - לא ולא (כך סבור גם השופט בדימוס אורי שטרוזמן)!! אך, אין ספק כי נושא זה מחייב דיון והכרעה בפני בג"צ!

ג.       ברק - בתוקף תפקידו כנשיא ביהמ"ש העליון, היה נוהג "להקפיא" עתירות שונות ולמשך שנים, עד אשר נראה לו הזמן המתאים לדון בהן!!

זהו דבר המנוגד לחוק ולכלל הצדק הטבעי!

לפיכך, אני מתקשה להבין, היכן היו כל המשפטנים באקדמיה,  ומדוע פרקליטות המדינה שתקה (רק מאחר ונוח למשיבה (המדינה) שהעתירה לא תידון)?

ומדוע בכירי העיתונאים לא זעקו בעניין זה?!

ד.      אהרון ברק נהג להפגש לעיתים תכופות עם ח"כ שונים; הן בלשכתו בביהמ"ש והן בכנסת! נעמי לויצקי, כותבת כי מאיר שמגר (הנשיא לפניו) מעולם לא נהג כך, אלא נהפוך הוא, הוא התרחק ממגע ישיר עם פוליטיקאים.

ברק נפגש עם ח"כ שהיו חברים בועדה לבחירת שופטים, ועם ח"כ שכיהנו כחברים בועדת חוקה חוק ומשפט.

האם יש ספק בדבר מהות המפגשים הללו, האם למדו יחדיו משניות?! האם נשיא ביהמ"ש העליון בארה"ב, היה מעז לבוא למשכן הסנאט כדי להפגש ביחידות עם סנאטורים מסויימים? ברור כי אירוע שכזה, היה מפיל את תקרת ביהמ"ש העליון על ראש השופט!

ה.      שופטת ביהמ"ש השלום בת"א, דניאלה שירזלי הגישה למנהל ביהמ"ש דאז (דן-ארבל) תלונה נגד פרופ' זאב סגל (מרצה בפקולטה למשפטים באונ' ת"א ופובליציסט בעיתון "הארץ") בעקבות שיחת טלפון שהלה יזם לביתה, ובה ביקש לדעת מה היו הנימוקים של ב"כ גלעד שרון (או עומרי שרון), "בתיק" שהתנהל בפניה; לאחר שסירבה, פרופ' סגל אמר לה דברים בוטים וחריפים. התלונה הועברה לידיעתו והחלטתו של אהרון ברק, וראה פלא – הלה התעלם ממנה לחלוטין, ובעקבות כך, שום הליך לא ננקט נגד פרופ' סגל.

ו.        האם במדינה מתוקנת היה יכול להתקיים מצב שבו אשתו של נשיא ביהמ"ש העליון נבחרת לכהן כשופטת ותוך זמן קצר מקודמת לתפקיד סגן נשיא ביה"ד הארצי לעבודה?!

האם במדינה מתוקנת, שופט היה מחזיק בלשכתו במשך 5 שנים, "תיק" ללא מתן פס"ד, ושום הליך לא היה ננקט נגדו? כך אירע אצל השופטת אלישבע ברק!! על רקע שכזה, אין פלא כי נעמי לויצקי מספרת בספרה, כי שופט מסויים שהוחלט להפסיק את כהונתו עקב מחדלים שלא פורטו, נקרא לשיחה אצל ברק, ובסופה הודיע כי ברק שכנעו להשאר בתפקידו!

והרי עפ"י לויצקי, לא השופט רצה לפרוש, אלא מנהל בתיהמ"ש החליט "לוותר על שירותיו", ולכן הכיצד זה, נשיא ביהמ"ש העליון משכנעו להשאר?!

ז.       עדות אישית שלי: בזמנו נכחתי בכנסת בישיבה של ועדת חוקה חוק ומשפט, לדון בהצעת חוק להעלות רף התביעה בבימ"ש השלום ל- 1.5 מיליון ש"ח (הייתי חלק מקבוצת עו"ד שהתנגדה להליך זה)!

בעת הדיון באולם הועדה, נכחו במקום – אהרון ברק ומ"מ דאז, תיאודור אור!

בתום הדיון, הורה יו"ר הועדה דאז (אופיר פינס) לכל האורחים לצאת מחדר הועדה; כולם יצאו למעט נשיא ביהמ"ש העליון, שנותר לשבת ליד יו"ר הועדה, ורק בתום ההצבעה, יצא את החדר (לאחר שהצעת החוק אושרה)! כל אנשי הציבור ועיתונאים בכירים שנכחו, היו המומים מהתנהגותו של ברק, ונותרו פעורי-פה (דומני כי גם נחום ברנע נכח)!!

ח.      אופן בחירת שופטים חדשים וקידום שופטים חדשים, ע"י הועדה לבחירת שופטים; כאן לויצקי פותחת צוהר רחב ומאששת את הידוע בציבור; כי גם כאן, נעשים "דילים" וכי כל שלושת שופטי ביהמ"ש העליון – החברים בועדה, מצביעים "כבלוק אחד"!! כעת, שאלו עצמכם, כיצד בג"צ היה מגיב, אילו הוגשה לו עתירה, לפיה רהמ"ש כופה על חברי ממשלה וסיעתו ו/או מהקואליציה, להצביע באופן מסויים, בעת דיון
בממשלה?!

רק נציגי השופטים בועדה – הצביעו ומצביעים כמקשה אחת; מאידך נציגי לשכת עוה"ד, שני חה"כ ושני השרים, הצביעו באופן פרטני (כ"א כראות עיניו); וכאשר פעם אחד העז השופט יעקב טירקל, להצביע בניגוד לדעת חבריו בועדה, אזי נודה והוחרם ע"י חבריו השופטים!

ט.     ובעניין זה אוסיף מידע שהתפרסם בכתב העת "הפרקליטים" (מאת ועד מחוז ת"א) בחודש מרץ 2007; בראיון עם השופטת לשעבר אוסנת לאופר (שנאלצה להתפטר מכהונתה), היא סיפרה, כי בזמנו הייתה מועמדת לבימ"ש מחוזי, ולצורך כך רואיינה אצל הנשיא ברק; שכן לדבריה, כל מועמד לבימ"ש מחוזי, היה מזומן לראיון אצל אהרון ברק!

ואני שואל: הכיצד נשיא ביהמ"ש העליון, מתיר לעצמו להפגש ביחידות עם מועמדים, כאשר עפ"י החוק, רק חברי הועדה לבחירת שופטים, רשאים לראיין מועמד, ורק במפגש שבו נוכחים (לפחות) 3 נציגים מחברי הועדה, ושאינם מאותו "סקטור" (קרי – שופט, ח"כ ונציג לשכת עוה"ד) ?!

י.        וכיצד ברק היה מוודא כי מומלצי "השופטים" הם שייבחרו ע"י מליאת הועדה? (ולא יהיה פנצ'ר); כאן, הסקתי את ההליך מתוך הצלבת מידע שהתפרסם בעיתונות.

נניח כי בפני מליאת הועדה, 5 מועמדים לכהונת שופט בעליון, ויש לבחור רק שני שופטים; אזי במקום לקיים בחירה חשאית, כאשר כל חבר בועדה מדרג את בחירתו, ובסוף עושים שקלול של הבחירה; ברק, או חבר אחר בועדה, היה מעלה להצבעה גלוייה מועמד "מסויים" (שכולם ידעו כי הנו מועמד מטעם השופטים), ואז זה נבחר; ואח"כ היה מועלה להצבעה מועמד שני (שגם הוא מומלץ השופטים) ושוב נבחר! בשלב זה, לא היה טעם לקיים הצבעה בגין יתר המועמדים, כי שני "הכסאות" בעליון כבר אויישו!!!

3.                 לאור האמור דלעיל, לא יתכן כי שר המשפטים הנוכחי יותקף בגין כל שינוי שהוא מבקש לעשות במערכת המשפט, וכי באופן עקבי הוא יוצג כשליחו של רהמ"ש כנגד מערכת המשפט; כאילו לפרופ' נכבד כמוהו, כלל אין דעה משלו, וכל אשר הוא עושה, זה רק בהוראת אהוד אולמרט!

איני מסכים לכל רעיון של שר המשפטים, אך יש לזכור ולהפנים כדלקמן:

א.        המינוי לשר המשפטים הוצע בתחילה לפרופ' אמנון רובינשטיין והלה סירב, והציע לתפקיד את פרופ' ד. פרידמן.

ב.         יש הגיון רב בהצעותיו של שר המשפטים, ולא ניתן לדחותם של הסף, רק בנימוק כי הן פוגעות "בקיים"!

ג.          כל הסקרים שנערכו לאחרונה בעניין מערכת המשפט מורים על אובדן אמון גדול במערכת זו (הן בסקר שנערך ע"י ארגון שבי"ל, והן בסקר בין עו"ד שנכחו בכנס לשכת עוה"ד באילת, ורובם אמר כי אין מקום לפרישת נבחר ציבור, קודם להגשת כתב אישום נגדו).

       משמע – חלק גדול בציבור אינו בוטח בשופטי ישראל (זו הייתה מסקנה גם מסקר אצל עו"ד, שנעשה לפני כשנה ע"י ועד מחוז ת"א) ורוב עוה"ד, מתנגד לגישה של היוע"מ לממשלה, לפיה דיי בחקירת איש ציבור, כדי שיפרוש.

הגיעה העת כי כל ראשי מערכת המשפט, יפנימו כי יש צורך דחוף בתיקון המערכת שלהם, ולא סתם תיקון אלא Over all.



לכתבה המקורית המלאה


הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה