פצועה מהפיגוע: זאדה הצמיד לי את הנשק לרקה ולחץ, אבל המחסנית נגמרה

בדיעה שעבאן בוחנת את בנה נוואר, שנולד לפני שלושה שבועות, לפני שהיא עונה על השאלות שמחזירות אותה שנתיים אחורה. היא משחזרת בשקט את רגעי האימה, כשצעיר יהודי דתי, במדי צה"ל, עדן נתן זאדה, שנסע אתה באוטובוס מס' 165, הצמיד את נשקו לרקתה ולחץ על ההדק. שעבאן, לשעבר תושבת שפרעם, שבינתיים נישאה ושינתה את שמה לח'טיב, זוכרת איך השלימה אז עם המוות.

"ישבתי במושב השני, כשמאחורי שתי האחיות דינה והזאר תורכי. תחילה הוא ירה בנהג מישיל בחות' ואחר כך ירה בשתי האחיות. אני זוכרת שהן צרחו במשך זמן רב עד שמתו, הוא פשוט עינה אותן. אחר כך הוא ירה בנאדר חאייק והתחיל לירות לעבר כל הנוסעים. אני קפאתי מתחת לכיסא. אחרי כמה שניות שרר שקט מפחיד וראיתי זוג נעליים שחורות וגבוהות מתקרבות אלי. עצמתי עיניים ובאותו רגע התפללתי ונזכרתי איך מנעתי באותו בוקר מאחותי לבוא אתי לטכניון. 'לפחות היא ניצלה', אמרתי בלבי.

"אז הרגשתי את הקנה בצוואר. הוא לחץ על ההדק ולא יצא כדור. המחסנית נגמרה. אזרתי אומץ: החזקתי בקנה הלוהט וניסיתי להדוף אותו. אז אחד הנוסעים שנותרו בחיים הצליח להתנפל עליו ולנטרל אותו יחד עם עוברי אורח".

שעבאן היא אחת מבין 17 הפצועים בפיגוע. היא סבלה מכוויות בידיה וטופלה בבית חולים. בשיחה עם "הארץ" היא חושפת עוד פרט שטרם סיפרה: "אני זוכרת שעלה לאוטובוס אדם קטוע רגל, עם פרוטזה, שדיבר עם זאדה ומסר לו משהו ואחר כך ביקש מהנהג לרדת במקום שאין בו תחנת הורדה והוא ירד. כולם חשדו באותו אדם, אבל זה ברח לי מהראש אחרי כל האירוע. היום אני נזכרת בזה. כמה שזה רלוונטי וחשוב, אני לא יודעת".

מחר היא מתכננת להגיע מהכפר דיר חנא, שם היא מתגוררת זה כשנה, מאז נישאה למהנדס נבהאן ח'טיב, לשפרעם. בעיר יציינו שנתיים לפיגוע בתהלוכה מבניין העירייה עד לאנדרטה לזכר ארבעת ההרוגים. שעבאן משלימה כעת את לימודיה בטכניון בהנדסה אזרחית, אבל הזיכרונות לא מרפים. "היה טבח ויש לי הרגשה שלא כולם למדו את הלקח".

מבחינתה, מה שקרה מצביע על כשל חמור של המערכת. "כולם יודעים שזאדה לא פעל לבד, היו אנשים שעודדו והיו שהכינו את התשתית נגד הציבור הערבי והיו מפקדיו בצה"ל שהתעלמו מהעובדה שיש חייל עריק עם נשק ודעות קיצוניות. מבין כל אלה, אף אחד לא שילם את המחיר. החשש שלי הוא שיהיו עוד אנשים כמוהו, אם המערכת לא תסיק את המסקנות המתבקשות".

שעבאן משוכנעת שהניסיון לשפוט את מי שהרג את זאדה הוא הפיכת הקורבן לנאשם. "זאדה לא ירה באנשים בשדה קרב. מה מצפים שנגיד לו, 'טוב תרצח ותטבח בנו'. זאת הגנה עצמית לכל דבר. אני משוכנעת שאם הוא היה נתפס, היו קובעים שהוא פסיכופת שלא אחראי למעשיו".

הפיגוע בשפרעם

עדן נתן זאדה (בתצלום), חייל-עריק בן 19 מראשון לציון, ביצע פיגוע ירי באוטובוס בשפרעם ב-4 באוגוסט 2005 ורצח ארבעה אנשים. המון זועם מהעיר ביצע בו לינץ' לאחר הירי והרגו. זאדה התגורר בשבועות שקדמו לפיגוע בהתנחלות תפוח בשומרון. את הפיגוע ביצע, לפי הערכות משפחתו, בגלל התנגדותו להתנתקות מגוש קטיף שיצאה אז לפועל