ארכיונו של ישראל קסטנר נמסר על ידי משפחתו ל"יד ושם"

"לא היה אדם אחר בתקופת השואה שהציל יותר יהודים והיה קורבן לאי-צדק גדול יותר מאשר ישראל קסטנר", אמר אתמול יו"ר "יד ושם" יוסף לפיד. "זו ההזדמנות לעשות צדק עם האדם שהיה קורבן למתקפה אכזרית שהביאה למותו", הוסיף לפיד, שכינה את קסטנר "אחד מגיבורי השואה".

בזמן מלחמת העולם השנייה ניהל קסטנר משא ומתן עם גורמים נאציים בניסיון להציל יהודים תמורת כסף, סחורות וציוד צבאי. ביוני 1944 יצאה "רכבת קסטנר" מבודפשט לשווייץ, כשבקרונותיה 1,684 יהודים. המו"מ שניהל קסטנר סייע גם להצלת 20 אלף יהודים נוספים שנשלחו למחדנה עבודה באוסטריה במקום למחנות השמדה, נמסר מ"יד ושם".

ב-1954, פירסם מלכיאל גרינוולד חוברת בה האשים את קסטנר בשיתוף פעולה עם הנאצים. ממשלת ישראל תבעה את גרינוולד (בשם קסטנר) על הוצאת דיבה. המשפט נמשך כשנתיים ופילג את אזרחי מדינת ישראל לתומכי ומתנגדי קסטנר. פסק הדין זיכה את גרינוולד, וקבע שקסטנר אכן "מכר את נשמתו לשטן הגרמני". קסטנר מצדו טען כי מגעיו עם הבכירים הנאצים היו נחוצים למימוש מטרתו - הצלת יהודים.

לאחר מסע הכפשות ומשפט שנמשך כשנתיים, נרצח קסטנר בידי קיצונים יהודים בתל אביב, ב-1957. בינואר 1958 החליט בית המשפט העליון ברוב של שלושה מתוך חמישה שופטים, כי קסטנר לא שיתף פעולה עם הנאצים. למרות זאת, קסטנר נשאר דמות שנויה במחלוקת. גורמים ב"יד ושם" אמרו אתמול כי החומר הארכיוני יוכל להביא לקצו את מה שהוגדר בפיהם מסע ההכפשה הלא מוצדק נגד קסטנר. מנהל הספריות במוסד, ד"ר רוברט רוזט, הוסיף כי ממצאי הארכיון מחזקים הטענה כי קסטנר אכן עסק בהצלת יהודים ולא בניסיונות "למכור" את יהודי הונגריה.