למי הקרדיט? לנשיא המדינה שמעון פרס או לראש עירית ירושלים מר' אורי לופוליאנסקי?
|
"לכבוד הבחירות הממשמשות והפוליטיקאים הצצים בזמן האחרון בכל פינה לבקש את קולנו, המדלגים ממפלגה ממפלגה, מאיש חסות לאיש חסות, נזכרתי בשיר שכתב חיים חפר (כנראה על שמעון פרס), אשר נשאר תמיד רלוונטי לחלק מן הפוליטיקאים באשר הם - בממשלה, בכנסת, בעירייה....שבת שלום, דני. הרי השיר (מתוך אתר "שירון") -איך הפשפש עלה למעלה, ביצוע: רביעיית מועדון התיאטרון, מילים ולחן: לא ידוע, גירסה עברית: חיים חפר : איך הפשפש עלה למעלה, אולי תאמרו לי? איך הפשפש עלה למעלה, אולי תאמרו לי? איך קרה שהפשפש עלה למעלה, זה לא מובן, זה לא מובן...איך קרה שהפשפש עלה למעלה, זה לא מובן, זה לא מובן...פעם היה פשפש אחד, הוא בפרוות עכבר נולד, אך יום אחד שמע קולות: אתה נוצרת לחיות גדולות. איך קרה שהפשפש עלה למעלה...תיכף עזב את העכבר, ואל כלבלב עלוב עבר, אך החיים אינם שווים, אם אתה חי חיי כלבים, דירה החליט הוא לעבור, ואז קפץ הוא על חמור, אך חמורים תמיד עובדים, ולפשפש זה לא התאים. איך קרה שהפשפש עלה למעלה...תוך רכיבה אל האבוס, מן החמור עלה לסוס, וכך עלה עלה עלה, עד שעלה לממשלה, איך קרה שהפשפש עלה למעלה...הוא פה ושם (עלה למעלה) הוא פה ושם (עלה למעלה) תמיד תגידו יס, ואז תצליחו לטפס. איך קרה - שהפשפש עלה למעלה, עכשיו מובן - עכשיו מובן, איך קרה - שהפשפש עלה למעלה. עכשיו מובן - עכשיו מובן... daninach@zahav.net.il
לנשיא מדינת ישראל שמעון פרס להשאיל את "נקבת השילוח" - אוצר אירכיאולוגי
בכדי להציגה בתערוכה במסגרת החגיגות שישים למדינת ישראל. העיתונאי יובל קרני
שמדווח לנו מאנקרה שכח, לא ידע או בכוונת מכוון לא הזכיר שכבר לפני 4 חודשים נשיא
טורקיה הבטיח לראש עירית ירושלים אורי לופליאנסקי את אותה מחווה.....
להלן "נקבת השילוח"
להלן הידיעה שפורסמה בעמוד 31:
כמו כן ממש עכשיו ברשת ב' דקה ה-26 בתכניתו הכל דיבורים עם ירון דקל
מאזכרים את האנקדוטה הזו.....
******************************************
למי הקרדיט? לפרס או ללופוליאנסקי?
מאת: שמעון כהן, יום ראשון: 13/11/07, 12:02
ע"פ דיווח בטורקיה נשקלת שם בקשת פרס להעברת כתובת השילוח לתערוכה בישראל. אולם החלטה כזו התקבלה בעבר בעקבות בקשת לופוליאנסקי.
במהלך שיחתו עם נשיא טורקיה, עבדאללה גול, ביקש נשיא המדינה שמעון פרס לאפשר העברה של כתובת השילוח מהמוזיאון באיסטנבול לירושלים לתצוגה שתתקיים במשך תקופה מוגבלת. על פי דיווחים ממשלחת הנשיא הבהיר הנשיא הטורקי כי ישקול את הבקשה בחיוב ואולי יבקש את העברת הכתובת הייחודית לישראל כמחווה לקראת אירועי השישים למדינה.
ואולם נדמה שבקשתו של הנשיא פרס מעט מיותרת. זאת כיוון שכבר לפני כארבעה חודשים דווח כאן ובאמצעי תקשורת נוספים על החלטה טורקית להעביר את הכתובת לתצוגה זמנית בירושלים. זאת לבקשתו של ראש עיריית ירושלים אורי לופוליאנסקי.
האם נדרשה בקשתו של הנשיא ממקבילו הטורקי כדי לשדרג את הבקשה, או שמא מדובר במרוץ אח"מים אחר התהילה שבהשבת כתובת השילוח הייחודית לירושלים? לא ברור.
נזכיר כי כתובת השילוח מתעדת את רגעי סיום חפירת נקבת השילוח בידי אנשיו של חזקיהו המלך.
הכתובת, שנחשפה לפני למעלה ממאה ועשרים שנה בחפירות בירושלים, נלקחה בימי השלטון העותומאני בארץ ישראל והועברה לטורקיה, שם כאמור, היא מוצגת עד היום במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול.
חשיבותה של הכתובת בולט על פני עתיקות אחרות שכן מדובר בתיעוד נדיר ומדוייק של אירוע מופלא המופיע בתנ"ך. בכתובת נכתב: "תמה הנקבה. וזה היה דבר הנקבה בעוד מניפים החוצבים את הגרזן איש אל רעהו ובעוד שלוש אמות להינקב נשמע קול איש קורא אל רעהו כי היתה זדה בצור מימין ומשמאל וביום הנקבה בכו החוצבים איש לקראת רעהו גרזן אל גרזן וילכו המים מן המוצא אל הברכה במאתיים ואלף אמה ומאת אמה היה גובה הצור על ראש החוצבים". מדובר בטקס התואם לחלוטין לאמור בספר מלכים ב' ובדברי הימים.
*********************************
לראשונה אחרי 100 שנה: נקבת השילוח יובשה למחקר
מאת נדב שרגאי
הארכיאולוגים מדמיינים את רעש החציבה מלפני 2,700 שנה
הפעם האחרונה שבה הופסקה זרימת המים בנקבת השילוח היתה לפני כמאה שנה. הארכיאולוג הצרפתי, האב ואנסאן, עמיתו של מונטגיו פארקר הבריטי שחפר בתחומי עיר דוד שבירושלים, ייבש את הנקבה, חקר אותה מעט ותיקן את הטיח שחיפה את קרקעיתה וקירותיה. החפירה של פארקר בעיר דוד עוררה בשעתו התרגשות עזה בעולם המוסלמי. פארקר הואשם, כי כרה בחשאי מנהרה אל מקום המקדש והוציא מתוכה את לוחות הברית וכלי המקדש.
אתמול שוב נרשמה היסטוריה קטנה בנקבת השילוח, אך הפעם - ללא מהומה. מרכז המבקרים עיר דוד, בשיתוף עם רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות הפסיקו באופן יזום את זרימת מי מעיין הגיחון אל תוך הנקבה, והיא תשאר יבשה לצורך תיקונים ומחקר עד סוף החודש. משאבה שהובאה מאחד הקיבוצים בצפון שואבת 130 מ"ק מים לשעה ומזרימה אותם לאגן הניקוז של נחל קדרון.
נקבת השילוח יבשה, אתמול. מי הגיחון מופנים אל נחל קדרון
הארכיאולוגים אלי שוקרון מרשות העתיקות והפרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה יפקחו על תיקון הטיח שנפגע לאורך השנים בלא מעט מקומות בנקבה, ויסתמו בורות קטנים שנוצרו במקום. לארכיאולוגים גם תינתן הזדמנות לחקור מחדש את הנקבה כאשר היא יבשה - לראשונה אחרי 100 שנה.
"כאשר אין מים", מסביר הארכיאולוג שוקרון, "ניתן להתבונן בכיווני החציבה, למדוד מחדש את מידותיה, ולחקור אותה בדרך שלא ניתנת לביצוע כאשר המים זורמים בה". הוא תיאר אתמול מעט מתחושותיו: "זה מדהים, ללכת בנקבה היבשה ולדמיין את הפועלים שחצבו בה לפני כ-2,700 שנה".
רק באחרונה חשפו רייך ושוקרון מערכת של תעלות ניקוז תת קרקעיות בעיר דוד, שאליהן נמלטו אחרוני המורדים בתקופת חורבן הבית השני. הם מצאו במקום סירי בישול וכלי חרס ואבן, וגילו התאמה בין המערכת שחשפו לבין תיאור המנהרות והתעלות הללו אצל יוסף בן מתתיהו.
"העריצים (היהודים, נ"ש)", כתב יוסף בן מתתיהו, "עזבו את המגדלים, ונכון הדבר כי בידי האלוקים הושלכו משם, וברחו אל העמק אשר מתחת לשילוח, וכאשר השיבו רוחם מעט, ורווח להם מפחדם, מיהרו לרוץ אל... הקרוב שמה, אולם לא מצאו בנפשם עוז בצרתם הגדולה, כי הפחד והאסונות הכשילו את כוחם, ובידי השומרים, עלה להודפם ולהפיצם, ואחד אחד נמלטו אל המנהרות..."
__________________