סודות ממשלה: ''הפאשלה של המוסד''
|
דברי כנסת ישראל: עיסקת משעל = אחמד יאסין ימ"ש וזיכרו
"כאשר הגיע ערפאת לשטחים בראשית תהליך אוסלו היתה בידיו האפשרות לפתח כלכלת שוק חפשי. אבל השחיתות ניצחה. ערפאת הקים, בסיועו של יועצו הקרוב, מוחמד רשיד, מערך מסואב של מונופולים בתחומי הדלק, הסיגריות, חומרי הבנין, התקשורת, המזון והתרופות. מונופולים אלו נועדו לרכוש בעבורו נאמנויות ולשמר את שלטון היחיד שלו. כעת מגיעה תקופה זו לסיומה. עם מותו, הכל לכאורה פתוח להשתלטות מחדש, ובראש הרשימה ניצב המונופול על הדלק. הבחירות שייערכו בתשעה בינואר אמורות להביא לשינוי פוליטי מהותי, שיאפשר להניע מחדש את גלגלי המשא ומתן. אולם כדי שייווצר שינוי מהותי ברשות הפלשתינית, חייבת קודם כל להשתנות המעטפת הפיננסית, שעליה מושתת המנגנון השלטוני כולו. ניצני המאבק על מונופול הדלק רומזים לכך שהסיכוי הוא פחות מקלוש. גם אם ישתנו הפרצופים, השיטה תמשיך לפעול. המועמדים הריאלים להנהגת הרשות הם נאמני ערפאת, שהיוו חלק בלתי נפרד ממערך המונופולים שלו. וכמו שאומר אסעד תלחמי, כתב השבועון 'אל-חייאת' בישראל: "אינני מכיר ולו אדם אחד בהנהגה הפלשתינית העכשווית, שידיו אינן נגועות בשוחד". קל לדבר על שחיתות פלשתינית. אבל קצה הקרחון שחושף בולר, רומז לכך שזו אינה אלא אחותה התאומה של השחיתות הישראלית. מערך המונופולים הפלשתיני תלוי לחלוטין בייבוא סחורות דרך מדינת ישראל. ולכל איש עסקים פלשתיני יש תאום ישראלי, המחזיק רישיון ממדינת ישראל לייצא לשטחים סחורות. באמצע, כמובן, נמצאים המתווכים, שגוזרים את הקופון השמן ביותר. בהיסטוריה המורכבת של היחסים בין ישראל לרשות, הכיר הציבור מתווך אחד כזה. קראו לו יוסי גינוסר. הוא שירת אינטרסים כלכליים גדולים במשק הישראלי, שהבנתם וניתוחם חיוניים היום לחברה הישראלית יותר מתמיד. גורם מודיעיני העוסק בניתוחים כלכליים, שנשאל מי בעצם ירש את מקומו של גינוסר, השיב: "שאלה מצוינת. אנחנו לא באמת יודעים". (עמית כהן, מוסף שבת - ידיעות אחרונות, 26.10.03)
