"מרוב משפטים לא שומעים את המסר....."
|
"בסוף 1996 ותחילת 1997 נוצר והוקלט האלבום החמישי של הלהקה, נשיקה לדוד. אוז ניהל אמנותית והפיק מוסיקלית ביחד עם פרמן, ודוידסון ויובל זילברשטיין היו אחראים על הפקת השירה. פרט לשיר "ואתה" שהלחין יוסיפוב (שהקלטת האלבום התעכבה בשל פציעה קשה שקרתה לו ביד), אוז כתב והלחין את כל השירים, ביניהם "אני אוהב אותך ממש מוגזם", "איזה עולם", "למה הלכת ממנו", "עוד שבת" ו"שיר על מצוקה שכונתית". פרט לשיר אחד, את כל השירים עיבדה כל הלהקה (אוז, יוסיפוב, פרמן, ימיני, מילס ועמר). זילברשטיין, מעצב הסאונד, קיבל קרדיט כחבר להקה לכל דבר, ושרית חדד, רגע לפני שהפכה לכוכבת ענק, התארחה ב"למה הלכת ממנו". בחוברת המילים הופיעו צילומי 42 דודות ודודים של חברי הלהקה. נשיקה לדוד נשמע כמו המשך לחיים שלך בלאפה והפך כמוהו להצלחה מסחרית גדולה. לחשיפה סייעו גם קליפים, שניים שביים אוז, ל"עוד שבת" ול"למה הלכת ממנו", ושניים שביים לירון תאני, ל"סתם" ול"איזה עולם". (יואב קוטנר)
מרוב דמעות הראיה מתערפלת
מרוב מדבקות כבר לא רואים את הדלת
מרוב נרות לא רואים כמה אופל
מרוב פתקים לא רואים את הכותל
מרוב שירים לא שומעים את הקול
מרוב תשובות לא עוצרים כדי לשאול
מרוב אשמים לא זוכרים מה הפשע
מרוב עשיריות לא רואים את התשע
סתם זה הכל סתם
מתיחה מסרט ישן
סתם זה לא נכון
אנחנו לא במזרח התיכון
מרוב ציניות כבר אין רגשות
מרוב הפוכות כבר נגמרו הישרות
מרוב ארטיסטיות כבר אין שום צורה
מרוב מטאפורות לא מבינים אף שורה
מרוב גשרים לא רואים מעבר
מרוב סיפורים לא יודעים מה עבר
מרוב פרשנות לא יודעים מה קרה פה
מרוב דרכים לא רואים מטרה פה
סתם זה הכל סתם...
מרוב משפטים לא שומעים את המסר
מרוב טיפולים לא רואים את השבר
מרוב גבולות לא רואים את הגדר
מרוב ידידות לא נותר לי אף חבר
מרוב צדק לא רואים את החוק
מרוב קירבה כבר אין יותר רחוק
מרוב כבאים שכחנו מה בוער
מרוב הסוואה שכחנו להסתתר
סתם זה הכל סתם...
מרוב התחלות לא יודעים מה נגמר
מרוב הספדים שוכחים מה נשאר
מרוב פיצוי לא נמלא את החסר
מרוב פרחים לא רואים את הקבר
מרוב חמוץ לא יודעים מה מתוק
מרוב מציאות אנחנו בסרט
מרוב רעש אין לנו שקט