''הפרקליטות - ניצחון בכל מחיר'' (פרק י"ט - בכוח האמת)
"שופט בית משפט השלום בתל-אביב, עודד אליגון, החליט בזמנו שקהלני כלל לא צריך להשיב להאשמות נגדו וכי אין עילה לקיים את המשפט. פרקליטות המדינה עירערה על ההחלטה לבית המשפט המחוזי – והוא החזיר את הדיון בתיק לבית משפט השלום. כשמשפטו של קהלני התחדש, זיכה אותו שופט-השלום, דוד רוזן, מכל אשמה. בפסיקתו קבע רוזן שקהלני לא שיבש את החקירה וכלל לא התכוון להפריע לעבודת המשטרה או להכשיל אותה. "לא נתגבשו יסודות העבירות המיוחדות לנאשם", ציין השופט, "הוא זכאי מכל אשמה". בעקבות זיכויו הגיש קהלני בקשה לוועדה ציבורית משפטית להשתתפות בהוצאות המשפט. את ההסכם דרש לקבל כדי לכסות את התשלום לעורך-דינו, מיכה פטמן, שעמד על 112,500 דולר ועוד מע"מ". (ווינט, 22.08.03)

"אני נשבע לך" מילים-אביגדור קהלני

כיצד ניסתה הפרקליטות לסחוט את אביגדור קהלני
|
|
להחלטת רובינשטיין קדמה דרמה לא פשוטה. ימים ספורים לפני המועד האחרון להגשת ערעור, זומן פרקליטו של קהלני, מיכה פטמן, לפרקליטת מחוז תל אביב (פלילי), רות דוד. שם הועלתה בפניו ההצעה הבאה: יוגש ערעור בהסכמה, ובו יימחקו/ישוכתבו קביעות בית המשפט הכואבות לפרקליטות. "בתמורה", לא תערער הפרקליטות על זיכויו של קהלני. קהלני, יש לומר, דחה בתוקף את ההצעה. הוא לא נכנע, ולא הסכים בשום פנים ואופן לתת לאנשי הפרקליטות סולם לרדת מהעץ הגבוה עליו טיפסו. שילכו לעזאזל, הנבלות - אמר. ההצעה לא היתה בעלמא. הפרקליטות העבירה לעיונם של קהלני ופטמן את הנוסח שהיא מבקשת להגיש לבית המשפט. עולה ממנו, כי למעשה ביקשה המדינה לשכתב את פסק דינו של השופט דוד רוזן, תוך שהיא מציעה לקהלני, בתמורה, להימנע מהסיכון וההוצאות הכרוכים בהליך נוסף. זהו מהלך חריג המעורר תמיהות. שכן אין מדובר בעסקת טיעון המוגשת בעיצומו של הליך משפטי, או לפני שמתחיל שלב ההוכחות במשפט. כאן מדובר בניסיון נואל לכפות על קהלני מהלך, וזאת אחרי ששני שופטים (עודד אל-יגון ודוד רוזן) כבר אמרו את דברים וזיכו את קהלני זיכוי מוחלט. בטיוטת הערעור שהוכנה נכתב, בין היתר, כי במסגרתו: "יתבקש בית המשפט הנכבד למחוק מפסק הדין של בית משפט קמא את הקביעות הנורמטיביות שהמערערת סבורה כי נפלה בהן שגגה... בין היתר מתבקש בית המשפט למחוק את המילים שכתב השופט רוזן: 'הגעתי לכלל מסקנה, כי חשוד הדולה פרטים מחקירתו שלו, אינו עובר בהכרח עבירה פלילית'; וכן 'הנאשם היה רשאי לשוחח עם חברו מני ויצמן אף בנושא עליו סיפר לו מני, דיווחו של יוסי לוי מחקירתו'". בתמורה הסכימה הפרקליטות, באותה טיוטה, "להשאיר על כנן את הקביעות העובדתיות אשר קבע בית המשפט קמא, ומהן עולה, כי לא התגבשה בלב המשיב כוונה לעבור עבירות פליליות". כאן ניתן לשאול: אם הפרקליטות מסכימה שלא היתה במעשיו של קהלני כוונה פלילית - לשם מה היה צורך בכל ההליך שעבר בשנים האחרונות, עם כל מחירו האישי, הציבורי והכספי? כאמור, קהלני דחה בתוקף את ההצעה. וכך כתב לרובינשטיין, ארבל, דוד ואל התובעת אריאלה סגל-אנטלר: "שנתיים וחצי סבלנו משפחתי ואני עד שיצא הצדק לאור פעמיים בענייני. אין אני יכול להתמודד עם הסוגיות המשפטיות שהינכם מעלים בהצעתכם. אני מאמין שלכם יש את הכלים איש איש בתפקידו המכובד. כל הצעתי היא שלא תעשו זאת על גבי. אודה לכם באם תאפשרו למשפחתי ולי גמר חתימה טובה כפי שזכאים אנחנו". בכבוד רב,
ההליך המשפטי הסתיים, אך לא העניין עצמו: קהלני מבקש להוציא תוך כמה שבועות ספר אודות הפרשה הזו. הספר, בהוצאה עצמית, ייקרא "בכוח האמת", הוא נמצא בשלבי הדפסה וכריכה ובו כ-400 עמודים. קהלני בא חשבון בספרו עם ראשי התביעה והמשטרה, שהתעמרו בו לטענתו ופגעו בו ובמשפחתו ---------------------------
למי שלא זוכר, שכח או לא יודע, כנסו לקישור המצ"ב...:
| |||||||||||||||||||||||||||




