גילוי דעת - לשכת העיתונות הממשלתית: מחזקת את ידיו של דני סימן...מה הסיפור כאן?!
|
פרשה מביכה במחוז מרכז (משטרת ישראל)
"-12 באפריל, שעות לא רבות לאחר הקרב המר בג'נין שבו קיפחו את חייהם 13 חיילים ישראלים, שוגר מכתב למשרדי ה- CNN באטלנטה מאת אחד הארגונים היהודיים העוקבים אחר דיווחי התקשורת הזרה. בתגובה למכתב, שהלין רובו ככולו על אופי הסיקור של רולא אמין, הכתבת הפלסטינית של הרשת, על המתרחש באזור - שלחו נציגי הרשת, באופן לא רגיל, איגרת תגובה מפורטת. "אנחנו לא מושלמים", השיבו שם לפונים על אחת הטענות שנגעה לדיווח בן ארבע דקות של אמין, שבמהלכו הפליגה בתיאורי זוועה (שמקורם בגורמים פלסטיניים) על המתרחש בג'נין, אך לא טרחה להביא את תגובת הצד הישראלי. "רולא אמין דיווחה על שראתה ושמעה. בשל אילוצי זמן, לא הסתייע בידה לקבל תגובה ממקורות ישראליים צבאיים או מדיניים", כתבו אנשי ה- CNN. בהמשך האיגרת פורטו 14 מקרים שדווחו ברשת על אירועים שבהם ישראל נפלה קורבן לפעילויות טרור שונות. "ל- CNN חשוב, ומאז ומתמיד היה חשוב, לשמור על רמת דיווח שווה והוגנת, ואנו תקווה כי הבהרנו זאת בתגובתנו זו", נכתב שם לסיכום". (זמן תל-אביבי/גיא לדר, 14.6.2002)
| |
| |
|
עדכון - גילוי דעת - לשכת העיתונות הממשלתית
ב-1 באוקטובר 2007 הכריז ראש לשכת העיתונות הממשלתית, דני סימן, כי צה"ל לא יכול היה להרוג ולא הרג את הילד, ושהתקרית בוימה על ידי הצלם הערבי של France 2, טלאל אבו-רחמה. [12] הרשת הצרפתית הכחישה את דבריו של מר סימן, והודיעה כי היא עומדת מאחורי הפרסום לגבי מותו של א-דורה מירי ישראלי. הכתב שארל אנדרלין אמר כי דני סימן "מנהל קמפיין" נגד הרשת [13]. ב-8 באוקטובר 2007, במסמך רשמי ראשון שהוציא דני סימן שלשכתו מסונפת למשרד ראש הממשלה, נטען כי הכתבה על מותו של הילד מוחמד א-דורה בצומת נצרים היתה מבוימת. במשרד ראש הממשלה אמרו כי הם לא קיבלו את המכתב והוא לא אושר על ידם. [14]. דוברת הממשלה, מירי אייזן, הבהירה שלישראל אין עמדה רשמית בעניין [15].
|
|
| |||||||||||||||||||||||||||||
עיתון “הארץ” ניסה לראיין את סימן, כדי להבין מדוע הוא מתעמר בכתב ה”פרנקפורטה אלגמיינה צייטונג” המוצב בארץ, יורג ברמר. לזכותו של ברמר יש לומר שהוא נלחם חזרה בשרץ הקטן, ומשרד החוץ הגרמני פנה בתלונה רשמית לשגריר ישראל.
בחלקים שפורסמו הבוקר במאמר, ושאינם מופיעים עוד, מתבטא סימן בלשון בלתי נסבלת. הוא מצהיר על כך הוא נהנה “לדפוק” את ברמר, מאיים לשלול את תעודות העיתונאי של כל אנשי הארץ, ושאר פנינים. יש לקוות שהחלקים הוסרו לא משום שסימן – שאגב, אמור להנפיק גם את תעודת העיתונאי שלי – ניסה לממש את איומו; יש לקוות עוד יותר שאם סימן חייב בהחלט לחיות על חשבון הציבור, שהוא יועבר בקרוב לתפקיד מתאים יותר – נניח, תופס כלבים בשיבטא, ושהמאמר ב”הארץ” יהיה זרז לכך.
(יוסי גורביץ, 16 באוקטובר, 2006 )
|
כיצד הפך הכתב של העיתון החשוב ביותר בגרמניה לשוהה בלתי חוקי? | |||||||||||||||
 | |||||||||||||||
|
מאת שחר אילן
| |||||||||||||||
|
| |||||||||||||||
|
יורג ברמר שוהב בארץ ללא ויזה; מנהל לשכת העיתונות לא אוהב את הגישה שלו וחושב שהוא אידיוט | |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
האם ישנה אפשרות שאחד מבכירי הכתבים הזרים בארץ ייעצר כשוהה בלתי חוקי, יילקח למעצר ויגורש מהארץ? התסריט הזה נראה בינתיים דמיוני. מה שלא דמיוני זו העובדה שיורג ברמר, כתב ה"פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג", אחד העיתונים החשובים בעולם, שהה בשבועות האחרונים בארץ כשב"ח, שוהה בלתי חוקי. שלשום הוא יצא מהארץ לחופשה. כשיחזור, הוא לא יודע אם ייתנו לו להיכנס. כתב של עיתון אחר, אף הוא מהחשובים בעולם, סיפר ל"הארץ" שהוא נמצא פה כבר חצי שנה בזכות ויזת תייר, כך שלכאורה הוא איננו רשאי לבצע את עבודתו. *************************************************************** | |||||||||||||||
| |||||||||||||||
